שאלה:
בס"ד
שלום לכבוד הרב.
אשמח לדעת אם יש מניעה הלכתית לייצר גלופה ש"תסייעה" לקולמוס בעת הכתיבה .הגלופה תייצר מרחקים שווים בין התייבות תצמצם ריחוקים בית האותיות תמנע חסרות ויתרות ותמנע דימויים בין אותיות.
הגלופה תיהיה עבה והסופר "יעזר" בה תוך כדי כתיבתו.
אפשר שיהיה רק לחלק העליון של האותיות ואז כתיבת החלק התחתון יהיה רק של הסופר .
כמובן שהסופר כותב את האות ורק נעזר בגלופה כדוגמת שיטות הקיפולים וכל היתר.
האם מותר בצורה כזו?
(חשוב להדגיש שאני מודע לזיופים שנעשים היום בעזרת גלופות אך שם משתמשים בריסוס כללי על הכל וכאן יהיה כתיבה לכל דבר).
תשובה:
שלום וברכה
בענין הכתיבה בשבלונה כבר נכתב הרבה בפוסקי זמנינו ושללו זאת מכל וכל, ראה בהרחבה מאמרים בענין זה בקובץ לשכת הקודש חלק ב, וביסוד הדברים יש שני אופנים שונים: יש הציעו להכין שבלונה כזו ורק לשפוך דיו על ידי כעין מגב קטן, ובזה כתבו שאין כאן כלל צורת כתיבה והוא פסול. אופן נוסף שהציעו, וזה יותר כדבריך, לכתוב ממש בתוך השבלונה, וגם בזה פסלו, מחשש שמא הכותב יכתוב על גבי השבלונה והאות שתהיה בפועל לא תהיה במדויק זו שכתב הסופר, כלומר מה שיתן בפועל את הצורה יהיה השבלונה והוא לא ישים לב לכך.
ובנוגע לשקפים בכתיבת סת"ם יש להבחין בין שני סוגים: האופן הנפוץ, הוא שהסופר מניח על גבי שולחן אור שקף ומעליו הוא מניח את קלף הכתיבה, ומחמת האור השקף נראה דרך הקלף והוא כותב על פי צורתו. דבר זה נחשב ככתיבה גמורה ואין בכך כל בעיה.
האופן השני, הוא שהסופר כותב בתוך שבלונה שיש בה את צורת האות. דבר זה אסור בהחלט מסיבה פשוטה: כדי שהאות תצא כהלכתה ובצורתה, הסופר אינו כותב בתוך השבלונה לבד, שאם כן יקשה עליו מאוד לדייק ולכתוב את כל חלקי האות, אלא הוא צובע מעט גם על צידי השבלונה, ובאופן זה כל החלק הריק שבתוכה מתמלא במהירות. באופן זה, גבולות האות נעשו שלא על ידי מעשה כתיבה אלא באמצעות שפיכת דיו, וכאן הגענו להמצאה שהסעירה את העולם התורני לפני שנים מספר לגבי הדפסת משי [בו מניחים שבלונה ענקית שחרוט בה ספר התורה כולו ובתוך שעות מספר מלאים את כל חלקיה בדיו ויש לנו ספר מוכן], גדולי הפוסקים אסרו זאת מכל וכל מהסיבה הנ"ל שאין כאן כתיבה כלל אלא שפיכת דיו.
מקורות:
על פי הסבריו של הגאון רבי מנחם יהודה גרוס רב לשכת הקודש לעניני סת"ם, שהורה כך על פי הוראותיהם של הגר"ש ווזנר בעל שבט הלוי והגרי"ש אלישיב. הרחבה על הדפסת משי ומכתבי הרבנים בענין, ראה בקובץ תורני לשכת הקודש חלקים א-ב.
אני עשיתי ניסיון לשבלונה וראיתי שחייבים לעשות מעט יותר גדול כדי שהקולמוס יעבור בתוך הצורה, וממילא הסיבה המוזכרות לעיל אינם,
שמא יכתוב על גבי השבלונה – שהרי היא רחוקה ואינה מאפשרת,
העניין הוא רק לשמור על קוים ישרים וצורה מדוייקת.
אינני יודע באיזה עובי של שבלונה עשית, ומכל מקום אלו הם הצדדים.
השבלונה שעשיתי זה שקף פלסטיק עבה, והקולמוס לא יכול להיות בו זמנית גם על הקלף וגם על השקף ובהכרח זה רק על ידי כתיבת הקולמוס תוך כדי שמירה על הגבולות של האות.
אשאל שוב את הרב גרוס שליט"א כיצד בדיוק הגיע למה שכתב, ואשלים בעז"ה.
השאר תגובה