לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

ספירת העומר וקורונה: תספורת

 

אחד האיסורים הנהוגים בימי ספירת העומר הוא האיסור על תספורת. בשל מיתת תלמידי רבי עקיבא אנו נוהגים להיזהר מתספורת בין פסח לעצרת – מנהג שיש לו השלכה של לחץ עצום על ספרים (בשכונות דתיות) בימים שלפני הפסח, ועיסוק מעט מאד בימי ספירת העומר.

בשנה הזו, לרגל משבר הקורונה, רבים לא הצליחו להסתפר לפני הפסח – אם בשל הוראות בידוד, ואם בשל סגירה כפויה של עסקים בכלל, ומספרות בפרט – כך שעלה השאלה כיצד יש לנהוג. האם יש מקום להקלה מיוחדת בשנה זו, כיון שאנשים לא הספיקו להסתפר קודם הספירה, או שמא "עולם כמנהגו נוהג"?

במאמר הזה נדון בשאלות הנוגעות לתספורת בימי הספריה. מתי נוהג המנהג להימנע מתספורת? האם מותר להסתפר לצורך של שמחה משפחתית? מה הדין במי שלא יכל להסתפר קודם הספירה? וכיצד יש לנהוג בשנה הזו?

בשאלות אלו, ועוד, נעסוק בהמשך הדברים.

איסור תספורת בספירה

המקורות המוקדמים למגבלות של ספירת העומר מציינים דווקא את עניין החיתון, ולא את התספורת. אולם, המנהג להימנע מתספורת כבר מופיע בטור ובשולחן ערוך (אורח חיים תצג), והבית יוסף מציין את המקור בדרשת הפסח של ר' יהושע אבן שועיב. כך מובא בספר "אבודרהם" (עמ' 245) בשם בעל המאור.

ביחס לזמן המנהג לאסור תספורת – שמקביל לזמן שבו נהוג להימנע מחתונות – יש כמה מנהגים שונים. לפי השולחן ערוך (תצג, א-ב), יש להימנע מחיתון ומתספורת בין פסח לל"ג בעומר, שהוא הזמן שבו פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות (זהו "פרוס עצרת", חצי הזמן של שלושים יום קודם החג). כפי שמבאר בבית יוסף, תלמידי רבי עקיבא מתו למשך שלושים יום מלאים, ולכן האיסור תקף עד למחרת ל"ג בעומר.

כן המנהג בקהילות הספרדים. אך הרמ"א מעיר שעבור קהילות אשכנז, המנהג הוא להתיר תספורת וחיתון כבר ביום ל"ג בעומר, ואין צורך להמתין עד ליום המחר. בכך הולך הרמ"א בדרכם של פוסקי אשכנז קדומים כגון מהרי"ל, מהר"י וייל, ואחרים, שהתירו את התספורת והחיתון כבר ביום ל"ג בעומר עצמו.

הסיבה למנהג זה הוא כי "מקצת יום ככולו", וכיון שהתחיל היום, שוב אין מקום לאיסור. לפי זה, נראה שניתן להתיר תספורת דווקא ביום של ל"ג בעומר, ולא בלילה שלפניו, וכן מבואר במשנה ברורה (תצג, יא; שער הציון יב). אולם, כמה פוסקים כתבו שניתן להתיר גם בליל ל"ג בעומר, כמבואר בתוספות יו"ט (מלבושי יום טוב ב), אליה רבה (תצג, ז), במור וקציעה וכן בשערי תשובה (תצג, ה; דעה זו אף הוזכרה בשולחן ערוך הרב תצג, ו, ובחק יעקב תצג, ו).

מנהג שלישי הוזכר אף הוא על-ידי הרמ"א (סעיף ג), כלשונו: "מיהו בהרבה מקומות נוהגים להסתפר עד ראש חדש אייר, ואותן לא יספרו מל"ג בעומר ואילך, אף על פי שמותר להסתפר בל"ג בעומר בעצמו". שיטה זו מבוססת על דעת התוספות (שהובאה בבית יוסף), לפיה תלמידי רבי עקיבא מתו לאורך תקופת ספירת העומר, למעט ששה עשר ימים שבהם לא אומרים תחנון.

כיום, אין אנו אומרים תחנון לאורך חודש ניסן, ולכן לפי מנהג זה מתחילים לנהוג מנהגי אבלות מראש חודש אייר, למעט יום ל"ג בעומר.

איזו ספירה לנהוג?

כאשר יש מנהג ברור במקום מסוים או קהילה מסוימת להקפיד על מנהגי הספירה באחד מהמנהגים הנ"ל, אזי הדבר מחייב את כל חברי הקהילה. אולם, כיון שכיום אין סמכות מרכזית ברוב המקומות, וכן אין מנהג ברור וקבוע, יש לאדם להקפיד על מנהג אבותיו, ככל שאין סיבה לחרוג ממנו.

בשו"ת אגרות משה (אורח חיים חלק א, סימן קנט) פסק שמותר לאדם להחליף ממנהג אחד למנהג אחר, ככל שאין מנהג קהילתי ברור. אולם, הוא מאפשר לבחור בין מנהגי אשכנז, אך לא לעבור בין מנהג אשכנז לבין מנהג ספרד.

הוא אף כותב שעיקר המנהג עבור בני אשכנז הוא להקפיד על החצי האחרון של ספירת העומר, ולכן אין ראוי לעבור ממנהג זה למנהג של הקפדה על החצי הראשון של הספירה.

תספורת לרגל שמחה

למרות שאין להסתפר בתקופת העומר, כל אחד לפי מנהגו, יש כמה יוצאים מן הכלל. אחד מהם הוא תספורת לשם שמחה, ובפרט לשם שמחת ברית מילה.

כאשר חל שמחת הברית בתקופת העומר, מותר לאבי הבן, למוהל ולסנדק להסתפר לכבוד השמחה. הדבר נכון אף ביחס לשלשת השבועות, שבהם איסור תספורת חמור מזה של ספירת העומר, וקל וחומר ביחס למנהג להימנע מתספורת בעומר (עי' שו"ת חתם סופר, אורח חיים קנח).

לפי כמה פוסקים מותר אפילו ל"קווטר" (שמכניס את התינוק לתוך אולם הברית) למי שמכובד ב"עמידה לברכות" (אחיזת התינוק בעת קריאת השם) מותר להסתפר ולהתגלח (שערים המצוינים בהלכה, קונטרס אחרון קכ, ח, על-פי אליה רבה תקנא, כז ובית מאיר, אורח חיים תקנא).

יש הפוסקים שאף מותר לחתן בר מצווה להסתפר לקראת השמחה (שערים המצוינים בהלכה, שם). הלכה זו נאמרה ביחס לשלשת השבועות, והדברים קל וחומר לעניין תקופת העומר.

מי שלא יכל להסתפר לפני הספירה

מה ההלכה בנוגע למי שלא היה יכול להסתפר קודם הספירה? הדוגמה השכיחה לכך היא אדם שהיה באבלות שלושים יום קודם פסח, כך שלא הייתה לו אפשרות להסתפר. האם מותר לו להסתפר בספירה?

ביחס לשלשת השבועות, אנו מוצאים בפוסקים שכאשר אדם לא היה יכול להסתפר קודם התקופה, בשל אבלות שלושים יום, מותר לו להסתפר בימי בין המצרים, כיון שהוא צריך לכך (באר היטב תקנא, יח; משנה ברורה תקנא, פז, בשם הט"ז והב"ח). התספורת מותרת בנסיבות אלו עד ראש חודש אב, ויש שהתירו עד שבוע שחל בו תשעה באב.

הלכה זו נאמרה גם לעניין תקופת ספירת העומר על-ידי השערי תשובה (סימן תצג, בשם זרע אמת), אך יש פוסקים שהחמירו בכך (עי' ברכי יוסיף תצג, ג). בכף החיים (תצג, טו) הורה שיש להקל בכך כאשר מדובר בשיער ארוך שמפריע לאדם (הוא מזכיר כאבי ראש).

ניתן להציע שכך ההלכה גם לעניין מי שלא יכל להסתפר קודם הפסח בגלל הנחיות הקורונה – למשל מי שהיה בבידוד, או מי שלא היה יכול להסתפר בגלל סגירת המספרות. בנסיבות אלו, הוא אמנם היה יכול להסתפר בביתו, אך האופציה של תספורת ביתית אינה תמיד סבירה (בהתאם לנסיבות), וככל שאופציית תספורת סבירה יותר נפתחה בימי הספירה, יש להקל כפי שכתבו הפוסקים לעניין מי שהיה באבלות.

תספורת בראש חודש אייר

ואולם, יש לציין שבנה הזו, העניין שונה קצת בשל האפשרות של תספורת בראש חודש אייר, שנופל השנה ביום ששי ושבת.

ר' יהודה החסיד הורה למשפחתו ותלמידיו להימנע מתספורת בראש חודש באופן כללי. יש הנזהרים בכך, ונמנעים מתספורת בראש חודש, והמשנה ברורה (רס, ז) מציין זאת גם כאשר ראש חודש חל בערב שבת.

מנגד, בדיני ספירת העומר כתב המשנה ברורה (תצג, ה) שכאשר חל ראש חודש אייר בשבת מותר להסתפר ביום ששי, למרות שגם יום ששי הוא ראש חודש (כך הדבר תמיד כאשר חל ראש חודש אייר בשבת). ניתן להבין מכאן שגם מי שמדקדק בעניין הוראת ר' יהודה החסיד אינו צריך לחשוש לכך בערב שבת, וכן הורה הרב משה פיינשטיין זצ"ל (לתורה ולהוראה, חלק ב, שנת תשל"ג).

בפרט בנוגע לחודש אייר, אנו מוצאים הוראות לקולא אף בשו"ת ר' טיאה וייל (סימן מ), ובפרי מגדים (תצג, אשל אברהם ה), כך שיש בהחלט מקום להקל כאשר יש  צורך בתספורת. כך הורה גם הרב משה פיינשטיין זצ"ל, כאמור, וכן הגרי"ש אלישיב זצ"ל.

מכאן עולה שגם מי שלא הסתפר קודם הספירה, אינו צריך לסמוך על הדעות המקלות להסתפר בימי הספירה, כיון שהוא יכול להסתפר ביום ראש חודש אייר – יום ששי הקרוב.

סיכום

ראינו שיש מנהג להימנע מתספורת בספירת העומר, ופוסקי ההלכה מתייחסים לכך בחומרה. יש לציין שלפי מרבית הפוסקים (וכן המנהג הרווח) הלכה זו נאמרה גם לעניין גילוח – כפי שדנו בהרחבה במאמר קודם.

אך לצד זאת, ראינו שיש מספר הקלות בנוגע לתספורת בספירה. אחת מהן הנוגעת למי שלא היה בידו להסתפר קודם הספירה, רלוונטית לעניין שנה זו, כאשר נבצר מרבים להסתפר בגין משבר הקורונה.

עם זאת, בשנה זו בכל אופן מותר להסתפר ביום ששי, ראש חודש אייר שהוא גם ערב שבת. כיון שיש היתר תספורת ביום זה, שוב אין צורך לסמוך על ההיתר להסתפר בימי הספירה הרגילים, בגין חוסר היכולת להסתפר קודם הספירה.

 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *