שאלה:
ילד קטן כיבה את האור
בשבת, יגרם צער בכך שלא יהיה אור בחדר. האם מותר לגרום לתינוק ללחוץ על המתג בשבת באופן שההורה מחזיקו על ידיו מקרבו למתג ובמוקדם או מאוחר התינוק יגע במתג וידליק האור וזאת ללא ניסיונות שידול מצד ההורה.
תשובה:
לסוברים שהדלקת אור לד בשבת אסורה רק מדרבנן, בשעת הדחק ומקום צער, בקטן שאינו בר הבנה כלל ואינו שייך בענין של חינוך, יש להקל באופן זה שעושה לצרכו ולא בשביל האב, כמשחק כזה באור… אבל להלכה אנו חוששים לשיטת החזון שאסר זאת מדאורייתא ולדבריו אין היתר.
מקורות:
בגמרא ביבמות קיד א מבואר שיש איסור לספות איסור לקטן בידים, כלומר, אסור להגיש לקטן מאכל אסור או להורות לו לעשות מעשה האסור בשבת וכיוצא בזה, שנאמר לא תאכלם כי שקץ הם ודרשו חכמים, לא תאכלם – לא תאכילום. וראה פרטי דין זה במשנה ברורה סי’ שמג ס”ק ד. לגבי איסור ספייה במלאכה דרבנן נחלקו הדעות, הרמב”ם מאכלות אסורות יז כז אוסר, והרשב”א ביבמות שם מתיר כאשר הדבר נעשה לצורך הקטן, לצורך הגדול הכל מודים שאסור. להלכה הכריע בזה השו”ע שם כדעת הרמב”ם.
חידוש נוסף מבואר ברשב”א שם, שאיסור ספייה אינו אמור רק בציווי ממש, אלא אפילו ברמיזה בעלמא.
כמו כן, ברש”י שמות כ י מבואר, שהאב מצווה לדאוג לכך שבנו הקטן אף שאינו בגיל חינוך לא יעשה מלאכה האסורה בשבת, ואף שבביאור הלכה בסי’ רסו מביא שיש שחלקו על דברי רש”י אלו, ולדעת עד גיל חינוך אין איסור זה נוהג מ”מ לכתחילה יש להחמיר בדבר, שכן הכריעו כמה אחרונים, ראה משכנות יעקב סי’ קיח, וע”ע שער הציון סי’ שלד ס”ק נד ובאחיעזר ח”ג סי’ פא. אולם בשעת הצורך ניתן לסמוך על שיטת הרשב”א הנ”ל, ולכן אם הקטן אינו בר הבנה כלל ולא יודע שיש איסורי שבת, מותר לעמוד איתו ליד המתג שישחק שם.
