שאלה:
בתענית (כ, ב) איתא: "מאכל אדם אין מאכילין לבהמה", ופרש"י: "אין מאכילין אותן לבהמה – משום ביזוי אוכלין ומחזי כבועט בטובה שהשפיע הקב"ה בעולם אי נמי משום דחסה תורה על ממונן של ישראל וזרק לנהר והולכין למקום אחר ומוצאין אותם בני אדם ואוכלין אותן כך שמעתי" – שאלה: האם לפי"ז אסור להאכיל בגן חיות וכדומה ממתקים, כמו שנוהגים הרבה לעשות, או שמא כיון שנהגו כך לא הוי 'ביזיון'?
תשובה:
שלום וברכה
ראה במשנה ברורה בסי' קעא ס"ק יא שדן אם הלכה כדעה זו, והוא מדברי האליה רבה, ועוד הביא מדברי המחצית השקל שהכריע, שכאשר אין משהו אחר יש להקל, ולכן נהגו לתת לאוזים פת. כמובן לכתחילה יש להמנע.
איך מיישבים את מנהג העולם?
עם הספק שמא אין הלכה כך.
השאר תגובה