שאלה:
שלום וברכה,
כידוע לא אומרים ברכת מעין שבע בשבת במניין שהוא לא קבוע.
ברחוב שלנו יש מניין שהוא כבר למעלה מחודש ומתפללים בו שלוש תפילות ביום, יש ספר תורה קבוע והוא נמצא בדירה בבניין סמוך, האם אנחנו נחשבים למניין קבוע כמו ביריד?
תשובה:
כבר הורו בזה כל פוסקי זמנינו והובא הדבר בכל הנחיות רבני השכונות לומר במנינים אלו ברכת מעין שבע כיון שהם קבועים לתקופה זו.
שנדע רק טוב.
יישר כח.
מי פסק כך? לומר בחוץ ברכת מעין שבע. לכאורה נגד מרן השו"ע בס"ס רסח ובאחרונים שם.
בברכה, ויקטור בוחניק רחובות.
כל רבני השכונות המפורסמים, בשכונת נוה יעקב בירושלים פירסם כך הגר"צ ובר מבד"ץ שארית ישראל רב השכנה, וכך ראיתי הרבה מאוד פירסומים ממקומות רבים. ראה משנה ברורה שם ס"ק כד.
האם רק למנהג ירושלים לומר בכל אופן מעין שבע,או גם לשאר ערי הארץ?
{האם פוסקי ירושלים שציינתם התייחסו לכל המקומות?}
בכל מקום ניתן לומר כיון שכרגע זה מקום קבוע לתפילה לכמה וכמה שבועות.
במכתב שיצא ע"י הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א אומר שחוץ לירושלים לא לומר ברכת מעין שבע וזה עניין שמתחבטים בו רבים מהמתפללים בעת הזו
אינני מבין מדוע, לאור דברי המשנה ברורה רסח כד [כאשר מתפללים בבית אני מבין היטב אבל כאשר מתפללים ברחבה ליד בית הכנסת וכדומה, למה זה שונה?]
גם אני לא הבנתי ושלחתי לתלמיד חכם את תשובתכם ובתגובה שלח לי את מכתבו של הראשון לציון הרב יצחק יוסף אם כבודו מחזיק בדיעה שאפשר למרות המחלוקות ?
{מהקונטרס "צירוף לדבר שבקדושה" של מרן הגרמ"מ קארפ שליט"א שיצא בתקופה זו.}
ברכת מעין ז' – לענין ברכת מעין שבע פשוט
שאין לאומרו דלא תיקנוהו אלא במקום
קבוע לתפלה עם ארון קודש כמ"ש הריב"ש
בסי' מ', ואף כשאמרו בירידים היה מקום
קבוע לתפלה בירידים, ובעי' ס"ת וכמ"ש
הכנה"ג וא"ר ופמ"ג סי' רס"ח ולא במקום
עראי ולא במקום שכל מהותו עראי ע"י
צירוף של יחידים, ואין מקום להדר בזה גם
להמקובלים שאמרו בכל עשרה, כיון דכל
הצירוף כאן הוא של מנהג שעת הדחק,
ופשיטא שע"ז לא נהגו.
ועוד טעם נראה בזה דכל התקנה להוציא את
המאחרים לביהכנ"ס בשדות שימתינו להן
כדאיתא בשבת כד: וברש"י שם ש"לא היו
בתי כנסיות שלהן בישוב, ולילי שבת באין
בבית הכנסת, וחשו שיש שאין ממהרין לבאושוהין לאחר תפלה, לכך האריכו תפלת
הצבור" ע"כ. אבל כשכל המהות של התפלה
של אנשים שאין יוצאין מביתם וגם באופן
כזה הוי צירוף בלבד פשיטא שלא תיקנו כלל
מעין שבע. ועי' בב"י סי' רס"ח בשם מהר"י
אבוהב דבבית חתנים ובית האבל דליכא
טעמא דמאחרין לבא אין אומרים ברכה זו
ונפסק בש"ע שם ס"י. ובמ"ב שם דהאומרים
שם הוי ספק ברכה לבטלה, וק"ו בניד"ד
דכלל לא שייך תקנה זו דהוא חשש גדול של
ברכה לבטלה.
ברכה מעין ז' בחצר ביהכנ"ס – אם הציבור
מתפלל בחצר בית הכנסת ורואין משם את
בית הכנסת אומרים ברכת מעין ז' דהוי
כמקום א' – כ"כ בתשו' דבר משה סי' כ"ג.
ראה בתגובה הבאה
הראוני את מכתבו של הראשל"צ הגר"י יוסף שליט"א, לדבריו, מלבד בירושלים העתיקה יש להורות שלא קבעו ברכה זו אלא בבית הכנסת קבוע, וגם בירידים היו מתפללים בתוך מבנה קבוע ולא בחוץ. אינני מבין את הסברא לחלק עד כמה שקבעו את המקום לתפילה, אבל אכן כך הורה.
גם אני הקטן לא שלם כי הבנתי מהמשנה ברורה שאפשר לאורם נלך
השאר תגובה