לתרומות לחץ כאן

גדר דין תוספת שבת ויום טוב

שאלה:

כתב, משנה ברורה מי שהתחיל לאכול במוצאי פסח מבעוד יום, עד הלילה ולא התפלל והבדיל, מותר לאכול חמץ, כיון שחשכה הוי כלילה,והרי חייב אדם בתוספת יום טוב כבשבת, כדאיתא בסימן רסא,ולמה שרי לאכול חמץ משחשכה,ולא מחויב להמתין משום תוספת יום טוב,נא לציין מקורות ליישב הדבר, תודה וברכה.

תשובה:

שתי תשובות בדבר… האחת, המשנה ברורה שם לא בא לדון בדרי תוספת שבת שזה אינו מענינו, אלא רק להסביר שאיסור אכילת חמץ אינו מותנה בברכת המזון והבדלה, וגם אם הוא עדיין באמצע סעודה יוכל לאכול חמץ, ואה"נ שיזדקק להוסיף כמה דק' משום תוספת יום טוב. השניה, ידוע הנדון שהשו"ע לכאורה סתר עצמו, בסי' שצג מבואר שגם מי שקיבל שבת יכול עדיין לעשות עירובי חצרות ועוד שבותים, ואילו בסי' רסא בסעי' ד מבואר שאחר שקיבל שבת בתפילה אינו מותר בכל אלו [וזו סתירה גם לסעי' א שם, שהתיר בהנ"ל בין שהמשות אף שודאי לא מדובר באדם חוטא שאינו מקבל תוספת שבת] ובזה חילקו שקבלת שבת של יחיד חלה רק בענין פרישה ממלאכה אבל לא חל עליו מקדושת היום, שזה חל רק באמירת ברכו או בתפילה או בקבלת ציבור, ממילא בזמן זה יהיה מותר באכילת חמץ אפילו שעדיין הוא פורש ממלאכה מחמת תוספת זו שקיבל עליו כיחיד ושלא בתפילה. ראה בס' מגילת ספר שבת סי' לט בסופו.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל