שאלה:
שלום רציתי לדעת בבקשה האם לאדם דתי מותר לצאת עם אשה חילונית ו/או כל השילובים שביניהם כגון : מסורתית ודתי, בחור ישיבה ו"דתיה לייט" וכדו' . האם יש הלכה פסוקה או שזה עניין שנידון במסגרת חינוך והשקפה ונורמה חברתית.אם זה אסור מעיקר הדין , מה המכשולים/סיבות שצפו חכמים שבגינם נאסר . באם זה מותר, באילו נסיבות זה מותר? כגון, מישהי ששומרת מינימום זיקה ליהדות/מכבדת בתי הדין הרבניים וכו?
שאלה עוקבת, בעל שהתחתן עם אישה ועם הזמן היא נחלשה מבחינה דתית האם חייב להתגרש/האם האישה מפסידה כתובתה בכך?
ולבסוף , האם לגבי כל הנ"ל יש חילוק בין דתי מבית לבין בעל תשובה מבחינת החיבור למישהי שגדלה בעולם דומה לעולם שהוא גדל.
אם ניתן אשמח לתשובה לכל חלקי השאלה, בשורות טובות.
תשובה:
שלום רב,
בשאלה כה מהותית לא ניתן לגמד את הסוגיה ההשקפתית. מסגרת ביתית כזו היא קשה מנשוא אם אחד דתי והשני לא. מעבר לשאלה המהותית כיצד הבית יתנהל שזו שאלה מאד קריטית בבנית בית חדש, ולא ניתן לומר "איש באמונתו יחייה" כיצד תראה השבת בבית? קידוש, ואח"כ האחד פורש לטלוויזיה השני יוצא מהחדר? איך אפשר לגדל ילדים בבית כזה? היש סיכוי שמי מיהם יצא דתי? באופן טבעי זה לא נראה.
אבל יש כאן גם שאלות הלכתיות בסיסיות שאי אפשר להתעלם מהם. מאחר במקרה זה האישה אינה דתית, א"כ אינה נאמנת בכל ענייני הדת. כאשר היא מגישה מאכל מסויים. על פי עיקר ההלכה (לא חומרא -עיקר ההלכה!) הבעל צריך להשגיח שלא תערב מאכלים אסורים, בשר וחלב על כל פרטי הדינים. אחרת אסור לו לאכול! האישה אמורה לומר לבעלה האם היא טהורה או לא (מצד הלכות נדה) כיצד יסמוך עליה? הרי הלכה פסוקה היא שעד אחד נאמן באיסורים רק כאשר הוא אינו חשוד על אותו דבר. במקרה זה שהיא גם מחללת שבת (שמצד דיני נאמנות דינה כגוי) וגם חשודה לאותו דבר שהרי מצד עצמה אינה מקפידה על כך. כיצד יוכל לסמוך עליה? ושוב: מדובר כאן על עיקר הדין – מאורייתא היא עשויה להיות אסורה לו!
אז נכון, ישנם זוגות שמתנהלים כך למרות שאחד מהם דתי והשני/ה אינו דתי. אבל בדרך כלל המציאות הזו קיימת כשאחד מבני הזוג באמצע החיים מחליט לשנות את אורח חייו ולחזור בתשובה. במקרה כזה, כמובן שישנם הרבה שמתגרשים, אבל ישנם גם הרבה שמצליחים להחזיק את הבית עם הילדים, מתוך כבוד הדדי והתחשבות ברגשות הזולת, בין אם התחשבות היא בזה שחזר בתשובה שאינו יכול לעשות הכל כמובן, ובין התחשבות עם האחר שבן זוגו החליט באמצע החיים לשנות את אורח חייו, למרות ששוב, השאלות ההלכתיות הן כבדות. אז להיכנס לסוגיה כזו לכתחילה?! אני לא מאמין בדבר כזה שבית כזה יוכל לשרוד לאורך זמן. בדרך כלל אחד יתקרב לשני, ולא ימשיך כך להתנהל.
