לתרומות לחץ כאן

נידוי משפחתי – מה עושים?

שאלה:

שלום רב .
אני בן בכור במשפחה בת ?  אחים בן ? ומזה כשנתיים בעל תשובה
משפחתי משפחה חילונית ואף רחוק מכך (ההורים חיו ללא דיני טהרה /שמירת נידה / מקווה , ללא שמירת שבת כשרות רק במאכלות לא בכלים וכולי) היחסים במשפחה בין האחים טעונים אגו כבוד לשון הרע רכילות שינאת חינם הטלת דופי ומשחקי כבוד ואגו הביאו את היחסים בין כולם למצב של משפחה מפולגת שסועה ומלאת האשמות וטינה הבעיה העיקרית שלשמה אני פונה נובעת מכך שהמניפולציות הסצנות וההאשמות בעיקר מצד אמא כלפי וכלפי אחי (בן ?) שכתוצאה מכך שלא יכל לעמוד נפשית בהלקאה הנפשית הזו עזב את הבית לפני 6 שנים וחי בנתק מכולם מאז .
אני כאח בכור תמיד ניסיתי לאחד לקרב ואפילו על חשבון הכבוד האישי שלי ספגתי השפלות האשמות וחרמות מצד המשפחה בכל פעם שהיה מקרה שניסיתי להעמיד אותם על טעותם בחוסר היושר וההתנהגות שלהם במקרים שונים בהם הייתה נדרשת אחדות , הבנה , התחשבות ואכפתיות הדדית כמו למשל בעת שאבא אושפז בבית החולים בעיקבות אירוע שעבר מאז ומתמיד אמא הייתה מצודדת ומגוננת באפן סלקטיבי על 2 האחים הצעירים יותר( ??) ותמיד הכחישה שהיא עושה איפה ואיפה
וזאת למרות !!!
שבכל הנוגע לעזרה שהיא הייתה צריכה הייתי אני תמיד הראשון להיות זה שיאמר כן ויבוא בלי לעשות עיניין .
הסיפור הוא שבעקבות מקרה שקרה בחג שמיני עצרת האחרון (לפני 7 חודשים) שמאז ועד היום שני האחים ואמא עשו נגדי יד אחת ונידו אותי כאילו אני לא קיים .
המקרה היה שבארוחת החג למרות הקושי שהיה וההתחשבנויות הקטנוניות בסוף היינו כולנו סביב השולחן
ואז לפתע הגיע האח שנעלם לפני 6 שנים בדיוק לפני הארוחה וכמובן ששמחתי ומזגתי לו כוס יין כדי שנעשה לחיים והוא דחה מעליו את הכוס כי היה חשוב לו לומר קודם לכן את מה שהיה לו לומר (אני מניח שאדם שחי בתחושה שאמא שלו לא אוהבת אותו ושופטת אותו הוא אדם טעון ובמיוחד כשאחותו (י) דואגת להתערב בעינינים שבינו לבינה ומשפיעה על דעתה ומסיטה אותה נגדו)
ואז במקום לומר חג שמח הוא התחיל לנופף עם האצבע מול הפנים של אמא ולהאים את הקול על הכאב שהיה לו ולהגיד "זכותי וזכותי" ושם באותו רגע קרה לי משהו שאין לי אליו הסבר .
כשראיתי את היד של אח שלי מול הפרצוף של אמא ואבא שלי שיושב שם בשולחן על כיסא גלגלים כל הזיכרונות והאכזבות של המעשים שלהם הציפו אותי ! כל החוסר ייראת כבוד , כל החוסר ייראת שמיים הזילזול האנוכיות והתוקפנות המילולית של ה "זכותי" שלהם מכל ההתמודדויות בעבר שטפו אותי וקמתי ועשיתי מעשה –
אמרתי להם "זכותי" ?? זה מה שמעניין אתכם ? אז אין בעיה
לקחתי סכין בשר שמתי אותה על הזרוע שלי למולם ואמרתי – ועכשיו ! אם אני רוצה לחתוך את עצמי זו גם "זכותי" !???
כמובן שלא עשיתי זאת במתכוון ולומר את האמת אני לא מבין מאיפה זה נחת עלי .
פשוט אני מאז שאבא עבר את האירוע שזה היה פחות או יותר הזמן שבו התחלתי לחזור בתשובה בכל יום בכל אחת מה 3 תפילות שלי ביום אני מבקש מבורא עולם ב "קבץ תפוצות עמך" בתפילה שיעשה לנו נס שיקרב אותנו ונחזור להיות משפחה כמו לפני שנים .
כמובן שהייתה מהומה והם כתבו עלי כל מיני דברים מכוערים בווצאפ המשפחתי שאני נוכח בו וקראתי אותם ולא הבגתי מאז … לאף אחד מהם !
ניסיתי אחרי כמה ימים מהמקרה לחזור לבקר את ההורים בביתם אבל השטיפות ההעלבות ההאשמות ההטחות מצד אמא בעיקר הביאו אותי להבין שכמו שהם כתבו שם בקבוצה שהם לא מתכוונים לעבור על זה לסדר היום לעולם ומבחינתם אין ביננו קשר יותר .
מאז עברו כמו שסיפרתי 7 חודשים חגגנו בת מצווה לבת שלי והם באו אבל רק לצורך "ההצגה" ואמא כמובן בשלה גם כשבאתי לחבק אותה באולם דחתה אותי בחיבוק קר של ילד לא רצויי וכמו שאמרתי תמיד ילד סוג ב' שלה ,
וכאן באה השאלה שלי !
כבעל תשובה ששומר נגיעה שומר ברית שומר עיניים ולומד גמרא .
כיבוד הורים ! איך ? עד לאן ?
ביקשתי לקיים מפגש משפחתי הם לא מעוניינים
שלחתי להם הודעות הם לא ראו ולא התייחסו
אז עד איפה ? איך אפשר לחיות חיי שקר וסבל שאתה כאח בכור רואה את אמא שלך עושה איפה ואיפה בין הילדים שלה ותמיד כלפי בתור האשם ! כשהיא מקפידה על הכבוד שלה ועוברת על ולא תשים בפני עיוור מכשול
וגרוע מכך על "לא תירצח" !
אישה בת 71 שרואה את הכבוד והאגו שלה חשוב יותר מקשר עם הבן שלה…
וגם אם כן ! – אז רקבתנאים שלה !! אסור לו להתלונן , אסור לו למחות , אסור לו לא לקבל את ה "תפקיד" שהיא ייעדה לו – בתור סוג ב' . שייהיה צייתן . בובה על חוט . שלא ייתלונן . ושיגיד "תודה ויחייך" גם כהבן שלה הקטן קורא לבן שלה הבכור חולה נפש שצריך לטפל בעצמו.
* רק הבהרה נוספת ברשותך – זה לא שהריחוק הפיזי קשה לי אני לאחר שירותי בצה"ל ב1989 עזבתי את הארץ ל 12 שנים בארצות הברית וחזרתי ב 2002 ותמיד נתתי והרעפתי עליהם מכל טוב , מתנות , כסף ,ומעולם לא התחשבנתי איתם על כלום גם כשהייתי צריך למחול על כבודי למען שלום בית ,
פשוט עכשיו כשקרה מה שקרה ואני בתור בעל תשובה מוצא את עצמי בלי רגש כלפיהם כי הלב שלי מת
אני מנסה להבין את מה שאמר החת"ם סופר על המצוות שבעשרת הדיברות שכתוב "וחי בהם" וללכת לפגוש את אמא עם כל מה שהיא הותירה בי מבחינת רגשות נראה לי פחות כואב מלהכניס את היד לתוך חבית זפת רותחת (וזו לא הגזמה) . מתנצל על האריכות אבל אם תוכל אשמח לשמוע את דעתך בנושא .
אני אישית חושב שאם במשך 20 שנה מאז שחזרתי ארצה האנשים במשפחה הזו לא היו מוכנים לתקן את ההתנהגות שלהם אחד כלפי השני אז אולי בורא עולם דיבר אליהם דרכי עם הסכין כשאמר להם שהגיעו מים עד נפש .
תודה .  .

תשובה:

שלום וברכה רונן, קראתי בכאב רב את הצער והעוגמת נפש שהיא מנת חלקך – חלקכם שנים רבות כל כך, קשה לי מאוד לייעץ כאשר כל ההיכרות שלי איתך ועם הסיפור זה רק התכתובת הקצרה הזו כאן באתר, אני חושב שככלל, כדאי לפתוח את הנושא בשיחה ופגישה מתוזמנת עם אבא ואמא בלי השתתפות האחים והאחות. ובפגישה זו אין להטיל האשמות גם אין צורך יותר מידי לפשפש בעבר, רק לבוא בגישה ואמירה שאומרת, דם זה לא מים, אני אוהב אתכם עד מאוד, מכבד ומעריך אתכם, יש לכם תכונות נפלאות ואתם הורים נהדרים, קרה מה שקרה וחתול שחור עבר במשך שנים במשפחה, אין ענין לעסוק בזה משום שכל אחד יוציא וישפוך את מררתו וזה רק ידליק מדורה חדשה, מה עושים כדי להרבות אהבה וקירבה במשפחה? אני רוצה קשר קרוב עם כולם, אוהב את כולם ורוצה בקירבת כולם, כי רק אתם היקרים והאהובים שלי, איך עושים ומה עושים? תבקש מאמא להיות הגורם המלכד והמאחד בבית. כאשר אתה עושה פגישה כזו, לא כל כך משנה מה יהיו תוצאותיה, תוצאותיה בעצם קיומה, כלומר, כאשר אתה בגישה פייסנית סלחנית ואוהבת עשית חצי דרך, כי אין מרביה בין שני צדדים, המשך המריבה תלוי בכך שאתה פגוע או מאשים, אם אתה אוהב ובעל לב נקי ושוכח וכלל לא עוסק בשום היבט שלילי בכל העבר, אין מריבה כי אין שני צדדים. ההשפעה המעשית יכולה לקחת זמן, אבל זו הגישה. תשלח להם וואצפים של שבת שלום וברכות לכל אירוע קטן, אתה יכול לשלוח גם בדיחות קטנות, הכל כאילו כלום וכל עלבון שחוזר זה כאילו סתם יורד גשם. תכתוב הבעת רצון ענינית לשכוח את כל העבר כי חבל וגם אתה מבחינתך סולח ושוכח הכל, ומכאן ואילך אתה מתייחס בכבוד ואהבה כאילו כלום, בסוף זה יחלחל. אני מקווה… ודאי יהיה יותר טוב.

ברכה והצלחה רבה! ה' יתן בכל אשר תעשה!

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. שלום רב ומועדים לשימחה אני מאוד מודה לכם על התשובה המהירה ואני מבין שקשה לתת תשובה על בסיס "הכירות" קצרה ויחסית שיטחית ממכתב אחד אבל ניסיתי לתמצת כי האמת חשבתי שאני כותב באריכות ולא רציתי להתפזר בנתונים ואולי בדיעבד חבל שלא כך עשיתי כיוון שהצעתכם לקיים את המפגש עם ההורים הועלה כבר מספר פעמים על ידי ולא רק על ידי אלא למרבה הפלא גם על ידי האח השני שלי הקטן ממני זה שעזב את הבית לפני 6 שנים והגיע הביתה בהפתעה כביכול באותה ארוחת חג ושכביכול בגללו באה כל ההתפרצות שלי ! הדבר הטוב שקרה בעיקבות המיקרה זה שאני והוא גילינו חיבור עצום בינינו וניהלנו מספר פגישות ושיחות ארוכות של התקרבות ובתהליך הזה של התגברות על מחלוקות העבר חידוש הקשר בינינו הגיע לרמה של תובנות משותפות של הזדהות אכפתיות ערבות הדדית מחילה והבעת רגשות אהבה !
    שנינו רצינו את המפגש הזה כי ראינו בכך הזדמנות להידברות להפקת לקחים והסקת מסקנות למען אחדות #ושיוויון בין כולם למען העתיד המשותף שעוד צופה לנו העתיד המשותף ואם לא למענינו אז לפחות למען עתידם של הילדים של כולנו שיגדלו ללא הכירות עם הגרעין המורחב של דודים ובני דודים ! וזאת הייתה חלק מההקרבה שהייתי מוכן לה כי ברור היה לי שזאת הנפקה מינא בכל הנושא הסבוך הזה!
    אין לי אגו , באמת , ואני עובד על המידות שלי כל הזמן ,
    הייתי בכל קיברות הצדיקים אצל האר"י הקדוש בראש חודש אלול אצל רבי שימעון בר יוחאי אצל הסידנא בבא סאלי צמתי תעניות טבלתי 40 יום במקווה התפללתי שזכות הצדיקים תעמוד בעדי להצליח לגרש את הסיטרא אחרא והלשון הרע מעלינו אני הולך בדרך התורה של האדמו"ר הקדוש יוסף יאושיהו פינטו ואוהב את השם אהבה עזה אין לי חלילה טענות כלפי בוראי , ואני מקבל הכל באהבה גם את הניסיון הזה !
    אבל כשאמרתי להם שזה לכ הייתי אני ואני לא יודע מה נכנס בי וכנראה שזה היה רצון השם הם #לא #היו #מוכנים # לקבל #את #זה !
    כולל #אמא# !!
    שאמרה שהיא מתנגדת ולא מוכנה לקיים שום מפגש משפחתי ! ובעצם נתנה רוח גבית ל 2 האחים (הילדים) "המועדפים" שלה שגם הם "משום מה" התנגדו בטענה שהם לא מתכוונים להיכנס לשיחות נפש ….
    אז כשאמא בת 71 מנסה לכפות מציאות של אבן גדולה ואבן קטנה של איפה ואיפה ולא מוכנה להבין (או שוכחת) שאף אחד לא חי פה לנצח ושיהיה לה עד 120 ורק בבריאות
    ולא רואה לנכון להסדיר את הקשר בין הילדים שלה בכך שתזמן פגישה משפחתית בין כולם ותביע בפניהם את רצונה לשינויי בגישה , ביחס , בהתנהלות ההתנהגות באופן מכובד ושיוויוני בין כולם
    שום דבר לא יקרה מולם מכיוון שמבחינתם #לנו (לי ולאחי השני שאנחנו הילדים סוג ב' אצלה וגם אצלהם כי הם ראו לאורך השנים איך היא מצדיקה ומגוננת עליהם "מפנינו" ומטה את הכף לטובתם) הם לא מעוניינים בשינויי ולא מסוגלים "לשכוח" כי שינויי מבחינתם יהיה הפסד של כל "המעמד" המועדף שהם התרגלו אליו כמיוחסים ! לא הודעות ולא שבת שלום או חג שמח יעזרו
    כשאח שלך שהוא איש "הייטק" אומר לך שהוא אפיקורס וכמה הדת והדתיים מבחינתו זה דבר פרמיטיבי והוא מצטער עלי שחזרתי בתשובה אז אין פה יותר מידי מה לדבר .
    מה גם שניסיתי לפני הניתוק את עיניין ההודעות שהצעת
    ולכן השאלה שלי שוב היא עד איפה אני מחוייב בכיבוד הורים כאשר הורה מקפיד עלי עם הכבוד שלו וכשאני מגיע לטווח פיזי כדי לקיים את המוטל עלי הוא מתעלל בי ריגשית ומייסר אותי בהצלפות של האשמות ריגשות אשם ומבטים של "אתה מאכזב אותי"

  2. אני חוזר שוב על דברי כי אני רואה שלא הבנת אותי כלל!! אני נגד מפגש שדן בשינויי גישה, אני בעד מפגש הפוך בתכלית, בו מחליטים שכולם צודקים ואין שום כוונה שלנות אף אחד, וכל אחד יתנהג כמו שהוא מבין וכמו שהוא רוצה, ותחיו עם זה בשלום! כלומר להפסיק לתקן אחד את השני, ולהפסיק לנסות לשנות התנהגויות, פשוט כל אחד חי את חייו ונפגשים לעיתים מזומנות בחג או בשמחה ונהנים יחד למרות שכל אחד מתנהג בחייו כפי שהוא מבין ורוצה. תפסיקו לנהל אחד לשני את הנשמה! אם הם מתנהגים לא יפה יערב להם, אין מלחמה ומריבה בלי שני צדדים, ברגע שאתה לא מגיב ומתייחס ברוח טובה לא תהיה לזה משמעות. אם הייתם חיים יחד בית אחד זה היה קשה, אבל בשביל מפגשים מה זה כל כך משנה מה התכונות וההתנהגויות של כל אחד, שימו את כל זה בצד, כזה מפגש אני מציע! הפוך לגמרי ממה שכתבת. בהצלחה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל