רוצח – מתי אדם מתחייב בנפשו?

שאלה:

שלום רב לרבני אתר הדין,

רציתי לדעת אם הבנתי הלכה מסויימת.
בשמות כ"ג כתוב על אירוע של נצה בין אחים ואם יכה אחד מהם (בטעות) אישה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש ייענש בפללים כאשר ישית בעלה. אבל אם יהיה אסון ונתתה נפש תחת נפש. למרות ששמעתי שאין זו מילולית כלל, כפי מה שראיתי בבבא קמא אכן יש דין מוות אבל רק כפי שמבואר בסנהדרין – אם החבר רצה להרוג את האחר ובטעות הכה את האישה. ואם כן מה שכתוב במשנה כתובות שאדם המתייב בנפשו אינו משלם. האם אני למדתי נכון? בנוסף, יש דגם של החזרה אם "תחת עין" או "תחת שן". האם זה תמיד לא מובן מילולית? אבן עזרא כתב על דברים כ"ה "וקצתה את כפה" אכן מילולי אם האישה לא תפדה אז תקוץ.

האם הבנתי את ההלכות?

תשובה:

בכל המקרים שהזכרת זה שלא כפשוטו והכוונה לקנס כספי, כמו שאמרו בגמרא – וקצותה את כפה – ממון, אדם שרוצח במזיד את חברו, הוא בן עונש מוות באופן עקרוני [אני אומר "באופן עקרוני" משום שחייבים לדעת שהתורה בנתה את עונשי המוות באופן כזה שזה כמעט לא יהיה מעשי ויהווה יותר כהרתעה, דיני הראיות מאוד קשים ליישום, יש בהם דינים שהם ממש דבר והיפוכו, למשל, אם כל בית הדין סבורים פה אחד שהוא חייב מיתה, לא הורגים אותו, משום שבאופן זה לא ניתן לסמוך שבאמת צידדו היטב בזכותו, כי אין מי מהדיינים שסבור שהוא פטור. וכן אם היו רואים אדם רודף אחר חברו לתוך חדר עם חרב שלופה, ואחרי כמה דקות הוא יוצא בחרב מדממת ואותו אדם נמצא שם דקור, אין חיוב מיתה כי לא ראו את מעשה ההריגה עצמו בפועל ועוד כהנה וכהנה]. 

חג כשר ושמח.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל