שלום כבוד הרבנים רציתי לשאול אתכם זה שאסור לדבר בבית הכנסת ובית המדרש זה איסור תורה?
תשובה:
שלום וברכה
לדעת היראים (מצוה תט) חובת מורא בית הכנסת היא מצווה דאורייתא, ואסור מן התורה לנהוג בבית הכנסת מנהג ביזיון. יסוד דבריו, כפי שמובא בחיי אדם (כלל יז, סעיף ו – וכן הביא המשנה ברורה), הוא מדברי הגמרא (מגילה כט, א), שם דרשו את הכתוב "ואהי להם מקדש מעט" (יחזקאל יא, טז) על בתי כנסת ובתי מדרש. מכאן, שחובת "ומקדשי תיראו" נאמרה על בתי כנסת. החיי אדם הביא את דברי היראים, ופוסק כמותו.
מאידך גיסא, ברמב"ן ור"ן (ר"ן, מגילה ח, א מדפי הרי"ף) נראה שקדושת בית הכנסת אינו דין תורה אלא מדרבן. הרמב"ן כתב (כפי שהובא שם) ש"בית הכנסת עשו אותו במשמישי מצווה", ואילו הר"ן כתב שכיון שרגילים לומר בו דברים שבקדושה, "הטילו בו חכמים קדושה מדבריהם". וכך מכריע בפרי מגדים (משבצות זהב, ריש סימן קנג), שחילק בין קדושת בית הכנסת לבין קדושת ספר תורה – זה מדרבנן וזה מדאורייתא.
בפירוש תועפות ראם על ספר יראים (שם) עמד על שאלה זו, וכותב השלכה אפשרית בשם ס' האשכול בנוגע לנתיצת אבן מבית הכנסת. אם קדושת בית הכנסת היא מן התורה, אזי שייך כאן איסור "לא תעשון כן לה' אלקיכם" (כפי שנאמר על בית המקדש), ואם אינו אלא מדרבנן, אזי לא יחול איסור זה (ומביא שם בשם אשל אברהם (סימן קנב, ס"ק ו) שמסתפק בזה, וגם בשדה חמד, מערכת בי"ת אות סג).
אולם בודאי חידוש רב הוא שיהיה איסור נתיצת אבן בבית הכנסת, וכבר העיר בפירוש תועפות ראם שם שאין הכרח בדבר, וגם אם קדושת בית הכנסת מן התורה ייתכן שאין קדושתו שווה לקדושת המקדש. בשו"ת שבט הלוי (ח"ג, או"ח סימן יג) דן באם מותר לנתץ אבן חיצונית מקירות בית הכנסת לצורך בניית סוכה, והביא משו"ת דברי חיים (או"ח סימן ג) שגם אם קדושת בית הכנסת מדרבנן, עדיין ייתכן שאיסור נתיצת אבן הוא איסור תורה, מכוח השכינה השורה בבית הכנסת.
לבסוף כתב שם כמה צירופים להקל בגלל הנסיבות המסוימות של המקרה (מדובר באבן חיצונית, וגם יבואו מתפללים לסוכה, ויעשה על-ידי גוי).
