לתרומות לחץ כאן

מגיירים יהודים

יש רב אורתודוקסי פופולרי ביוטיוב שהתגייר לפני 20 שנה בערך. הוא ממחיש את החשיבות של ההתגיירות ליהדות ומתאר את עצמו כמי שמגייר את אנשי הגויים ליהדות. ממה שאני למדתי, מעולם לא היה האלוהים רוצה שכל בני אנוש יהיו יהודים. בנוסף, חקירותיי מראות שאין זה מצווה דאוריתא. מה הוא המבט ההלכתית לגבי המרה או התגיירות המונית ליהדות בגלל מאמצים יהודים מסויימים?

תשובה:

בשונה משאר העמים, העם היהודי אינו מחפש להתרחב ולגייר עוד אנשים. ולכן כאשר אדם בא להתגייר אנחנו מנסים להניא אותו מכך, ומסבירים לו כמה הדבר קשה, אם האדם אינו רציני ומתגייר הוא גורם סבל רב לעצמו ולעם ישראל, והדבר אינו רצוי גם כלפי בורא עולם, יהודי חייב במצוות רבות שאינו יהודי אינו חייב עליהם, כך שנכרי שחייב רק בשבע מצות בני נח שמתחייב ב613 מצות, וגם אם הוא מקיים 612 אך מתקשה לשמור על מצוה אחת, עדיף שלא יתגייר וישאר גוי וכך לא יתחייב על כך. כלפי הבורא נעשים עבירות שהיה אפשר למנוע אותם. בנוסף לכך לדעת ראשונים רבים עם ישראל נענש גם על החטאים של הגרים שנעשו חלק מהעם היהודי. בנוסף לכך אנחנו עושים עוול לגר, בעוד שעד עכשיו הוא היה צדיק מחסידי אומות העולם אם קיים 7 מצוות בלבד, כעת כאשר הוא אינו מקיים את חובותיו הרי הוא רשע ועתיד לסבול על כך.

נקודה נוספת היא שאדם שאינו בשל דיו להצטרף ליהדות ולקיים כל המצות ומצטרף ונהפך לחלק מהעם היהודי גורם ליהודים מקוריים לזלזל במצות ולנהוג כמוהו כהרגליו ומנהגיו הקודמים. הרמב"ם מביא כדוגמא את הערב רב שהצטרפו לעם ישראל ביציאת מצרים, והחטיאו את עם ישראל בעגל וחטאים נוספים.

מצד שני יש חשיבות שכל העולם יכיר את הבורא, אנחנו מתפללים בראש השנה ויום כיפור 'וידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו. ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלהי ישראל מלך, ומלכותו בכל משלה'. ולכן כאשר גר אכן בשל לכך וחפץ להתגייר יש בכך מצוה גדולה וחשובה. עצם הדבר של הפצת האמונה הוא דבר חשוב, וכל גר אמת הוא מצוה גדולה וחשובה לקבלו, אך הפעולות של גיור המוני גורמים לאנשים שאינם בשלים להצטרף, ואין שום מצוה חובה לגייר גרים.

מקורות:

הגמרא (יבמות מז.) מביאה ברייתא: 'תנו רבנן גר שבא להתגייר בזמן הזה אומרים לו מה ראית שבאת להתגייר אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דוויים דחופים סחופים ומטורפין ויסורין באין עליהם אם אומר יודע אני ואיני כדאי מקבלין אותו מיד ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות ומודיעין אותו עון לקט שכחה ופאה ומעשר עני ומודיעין אותו ענשן של מצות אומרים לו הוי יודע שעד שלא באת למדה זו אכלת חלב אי אתה ענוש כרת חללת שבת אי אתה ענוש סקילה ועכשיו אכלת חלב ענוש כרת חללת שבת ענוש סקילה וכשם שמודיעין אותו ענשן של מצות כך מודיעין אותו מתן שכרן אומרים לו הוי יודע שהעולם הבא אינו עשוי אלא לצדיקים וישראל בזמן הזה אינם יכולים לקבל לא רוב טובה ולא רוב פורענות ואין מרבין עליו ואין מדקדקין עליו קיבל מלין אותו מיד'. ומבארת הגמרא (יבמות מז:): 'מ"ט דאי פריש נפרוש, דא"ר חלבו קשים גרים לישראל כספחת דכתיב ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב. ומודיעים אותו עון לקט שכחה ופאה ומעשר עני מ"ט א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה ולא ניתן להשבון. ואין מרבים עליו ואין מדקדקים עליו אמר רבי אלעזר מאי קראה דכתיב ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה. אמרה לה אסיר לן תחום שבת – באשר תלכי אלך. אסיר לן יחוד – באשר תליני אלין. מפקדינן שש מאות וי"ג מצות – עמך עמי. אסיר לן עבודת כוכבים – ואלהיך אלהי. ארבע מיתות נמסרו לב"ד – באשר תמותי אמות. ב' קברים נמסרו לב"ד – ושם אקבר. מיד ותרא כי מתאמצת היא וגו'. קיבל מלין אותו מיד – מ"ט שהויי מצוה לא משהינן'. מבואר מהגמרא שלמרות שיש מצוה לגייר את הגר, ואם יש את מהתנאים אין להשהות את המצוה, מכל מקום יש לנו רצון שאם הגר אינו בשל שיפרוש ולא יתגייר, ולכן אנחנו מודיעים לו את הקשיים הרבים שהמצות עלולות לגרום לו, כפי שעשתה נעמי לרות. ורק לאחר שנעמי ראתה שרות מתאמצת והענין רציני, היא גיירה אותה. כך גם רמב"ם (איסורי ביאה פי"ג הי"ד; פי"ד ה"א) והשו"ע (יו"ד סי' רסח סעיף ב) פוסקים. הרמב"ם (איסורי ביאה פי"ג הי"ח) אף פסק 'ומפני זה אמרו חכמים קשים להם גרים לישראל כנגע צרעת שרובן חוזרין בשביל דבר ומטעין את ישראל, וקשה הדבר לפרוש מהם אחר שנתגיירו, צא ולמד מה אירע במדבר במעשה העגל ובקברות התאוה וכן רוב הנסיונות האספסוף היו בהן תחלה'. תוספות (יבמות מז: ד"ה קשים) הביאו כמה שיטות מדוע קשים גרים לישראל כספחת, וז"ל: 'לפי שאין בקיאין בדקדוקי מצות וישראל למדין ממעשיהם ובמס' נדה (דף יג: ושם) פירש בקונטרס עוד לשון אחר משום דכל ישראל ערבים זה בזה וקשה דבפרק אלו נאמרים (סוטה דף לז:) משמע שלא היו ערבין על הגרים דלא חשיב התם ערבות של ערב רב ועוד י"ל דקשים גרים לישראל לפי שמתערבין בהם ואין שכינה שורה אלא על משפחות המיוחסות שבישראל וי"מ לפי שביותר הוזהרו ישראל על הגרים ואין יכולין להזהר מאונאתן'.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל