האם אפשר לקיים קריאת התורה כשאחד יקרא הכל ולא יהיו שבעה עולים? (היות וסכנה ששנים יעמדו בסמיכות) ומה לגבי הברכות על הקריאה בצורה כזאת?
האם אפשר לקיים קריאת התורה כשאחד יקרא הכל ולא יהיו שבעה עולים? (היות וסכנה ששנים יעמדו בסמיכות) ומה לגבי הברכות על הקריאה בצורה כזאת?
שאלות שנצפות עכשיו:
מאמרים אחרונים
מדריכים הלכתיים
מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?
מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל
תחילה וסוף- זה אומר רק שתי ברכות בכל הקריאה? שמעתי קושיה מכהן שקורא שתי עליות אם אין לוי ומברך גם באמצע – וא"כ למה לא נברך ארבע עשרה ברכות (או שש) אם אחד קורא הכל?
בודאי הכלל הוא שגם כשיש רק עולה אחד הוא מברך על כל עליה תחילה וסוף, רק כאן כיון שבלאו הכי מדובר במחלוקת כיצד לנהוג, ונהגו כרגע מחמת הדוחק לסמוך להקל שמצטרפים ויש קריאה בתורה, אני סבור שכאשר אין עשרה במקום אחד שזה עדיין נתון במחלוקת עדיף שלא להרבות בברכות.
אז אם כן עדיף לעשות כך אפילו אם אפשר ששבעה עולים יקראו כל אחד את העליה שלו? -כדי שלא להרבות בברכות.
לטעמי אם אין שם עשרה זה עדיף, אבל אין לי בזה מקור ברור, כך נראה לי מסברא
השולחן ערוך בסימן קמג סעיף ה כותב להדיא שהבעל קורא צריך לברך את כל הברכות אם אין אחר שיכול לברך וכן למדו ופסקו גדולי הרבנים
כאן יש צירוף ספק נוסף, שיש ויכוח על כל הצירוף הזה למנין חכן נראה שעדיף למעט בברכות כאין מנין במקום
עכשיו כשזה מנייני רחוב כן צריך שהבעל קורא יברך בעצמו שלוש או שבע פעמים במקרים שאי אפשר שאחר יעלה?
בודאי.
השאר תגובה