שאלה:
עד היכן החיוב לנקות הכיסים וכדו' של הבגדים
תשובה:
שלום רב,
כיסים זה כמו מקום שמכניסים בו חמץ ויש לנקות אותם עד שלא ישארו בהן חמץ. ראה ברמ"א סי' תלג סעי' יא שכתב שהכיסים שנותנים בהם חמץ צריכים בדיקה. וכתב על כך המגן אברהם שאם אין דרכו לשים חמץ בכיסים אין צורך בבדיקה. אולם ראה במחצית השקל שכתב:
"וכתב החק יעקב [ס"ק כו] דוודאי סתם בני אדם שדרכן להשתמש בהן חמץ, אפילו אומרים ברי לנו שלא נשתמשנו שם לא מהני, דמלתא דלא רמי עליה לאו אדעתיה, ואפילו מי שאין דרכו בכך. חולק על מ"א וכתב דצריכים בדיקה, דלפעמים נדבק חמץ בידו ונותן ידיו לתוך כיסו וחוזר ונדבק החמץ בכיסו. ומזה למד זכות על העולם שאין בודקין הכיסים בלילה אלא ביום בשעת הביעור, משום דסבירא להו דלא מהני בדיקה וביעור של לילה משום שאוכלים אח"כ חמץ בלילה ושחרית י"ד, ואכתי איכא למיחש שמא ע"י נתינת ידיו לכיסים שוב נדבק בהן חמץ כנזכר לעיל, ולכן כתב דאפילו המחמיר לבדקן בלילה מכל מקום צריך שוב לנער כיסו למחר בשעת ביעור". והמשנה ברורה הביא רק דעה זו.
למה צריך לבדוק את הכיסים [של בגדים שמכבסים עם חומרי כביסה] הרי החמץ אם היה שם נפגם מאכילת כלב על ידי החומרי כביסה ואין איסור על שהייתו בפסח?
בדיקת הכיסים בעיקר בגלל דבר ממש שנשכח שם ולא בגלל פירורים, ויש מקפידים להפוך את הכיסים בכביסה שמא החומר הפוגם לא מחלחל לגמרי פנימה.
אבל גם ממש נפגם [לולא סברת החוששים]
נכון, רק אספר לך סיפור יפה מידיד שלי שבליל הסדר עצמו בכיס של הקפוטה החסידית שלו כיף כיף באריזתו…
השאר תגובה