לתרומות לחץ כאן

איסור הנאה מחמץ מבוער

שאלה:

בשו"ע סי' תמה ס"ב מה פירוש *בפחמין שלו* בלשון השו"ע שם.האם הכוונה בחמץ עצמו ששרף ונעשה ממנו פחמין או הכוונה לעצים או כל חומר אחר שאינו חמץ שבהם שרף את החמץ? ולפי זה מה יהיה הדין לאחר שהפחמין הצטננו לגמרי ואח"כ הסיק בהם את התנור האם הפת (=מצה) שאפה או התבשיל יהיו מותרים? וכן מה יהיה הדין אם למשל אדם מצא בחוה"מ גחלים צוננים כפי שמצוי בפארקים ולא ידוע אם יהודי השתמש בהם בחמץ קודם שעה חמישית או אחרי או בכלל גוי השתמש בהם,האם מותר להשתמש באותם גחלים? ועוד שאלה הנוגעת לכך, האם איסור הנאה מחמץ שייך גם על חמץ שאינו בעין? ואם מדובר בפחמין של חמץ-(ואיני יודע באופן מציאותי איך זה שייך בכלל לאפות או לבשל בהם)- הרי כבר אינו בעין ואין עליו כלל שם של חמץ ,אא"כ נאמר מצד אחשביה שעל ידי שעשה בהם מעשה לאפות או לבשל בהם .
אבקש תשובה מנומקת ומקורות לכך.
בברכה רבה וכו"ט.

תשובה:

שלום וברכה הכוונה לחמץ עצמו שהתפחם וכרגע אינו באיסור חמץ כי כבר אינו ראוי לאכילה הוא שרוף, שאם השריפה נעשתה בזמן שעדיין היה מותר בהנאה ולא חל עליו איסור הנאה, מותר להשתמש בו כפחם בפסח, ואם כבר חל עליו איסור הנאה, ולפי שנשרף לאחר שעה שישית – אסור. ראה שם כל הנושאי כלים.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל