לתרומות לחץ כאן

כשרות בושם בפסח

שאלה:

האם מותר להשתמש בושם בפסח

תשובה:

שלום וברכה מעיקר הדין, כיון שהאלכוהול מפוגל ואינו ראוי למאכל, גם אם הוא עשוי מחמץ אין איסור להשתמש בפסח, אולם רבים נוהגים להחמיר בזה, כל אחד יעשה בזה כמנהגו אבל זה לא דין אלא חומרא ומנהג בעלמא.

מקורות:

מעיקר הדין מותר להשתמש בבושם דאורדורנט או איפור כזה בפסח גם ללא הכשר, אלא שרבים נהגו להחמיר בכך, משום ההלכה של סיכה כשתייה, מחמתה אף שהוא אינו ראוי למאכל השימוש בו מחשיב אותו, ואף שאינו משתמש בו לאכילה, סיכת הגוף נחשבת לענין זה כאכילה, אולם זו חומרא בעלמא. למכור אין צורך. הרב יהושע פפר מרבני בית ההוראה כתב לענין זה כך:

אלכוהול מפוגל

מוצרים רבים, כגון בושם, ספריי שיער, דאודורנט, חומרי ניקוי, ועוד, משתמשים בכוהל (אלכוהול) מפוגל – אלכוהול שנוספו לו חומרים נוספים. כך, לצורך ייצורם של מוצרים אלו מוסיפים רכיבים שונים, כימיים וטבעיים. מהו מעמדם של מוצרים אלו לפסח.

נראה לכאורה שגם אותם פוסקים המחמירים בנוגע לחמץ שניתן לתקנו, יסכימו שכאן אין צורך להחמיר. הסיבה לכך היא דברי הגמרא בעניין “כופת שאור שייחדו לישיבה” (פסחים מה, ב). הגמרא קובעת שאם עושים כסא ממסה של שאור (חמץ), ומייחדים את “כסא השאור” לצרכי ישיבה, שוב אין בכך כל בעיה בפסח. הגמרא מוסיפה שמדובר באופן שהוא טח את הכסא בטיט – כלומר, השאור התייחד לישיבה על-ידי מעשה קונקרטי (שער הציון, תמב, סז). הלכה זו נפסקה ברמב”ם (חמץ ומצה ב, ט) ובשולחן ערוך (תמב, י).

מוצרים כגון בושם, דאודורנט, חומרי ניקוי, וכך הלאה, “התייחדו” על-ידי תהליך ייצורם לצרכים שונים – צרכים שכמובן אינם אכילה. בנוסף לכך, נעשה בהם מעשה קונקרטי לייחד אותם לצרכיהם, דהיינו, הוספת הרכיבים הנוספים לאלכוהול המקורי.

מכאן, נראה שאין במוצרים אלו כל חשש, שכן אין להחמיר בהם יותר מ”כופת שאור שייחדו לישיבה””, ומותר אפוא להשתמש בהם בפסח ללא כל צורך בהכשר מיוחד. ראיתי הלכה זו נפסקה על-ידי הרב רובין (מוריה, כרך 30 7-5, עמ’ קעא, ומביא שם כן בשם הרב ניסים קרליץ; יש לתמוה לכאורה על שו”ת דברי מלכיאל ח”ד, סימן ו, שמשווה בושם לוויסקי לעניין חמץ בפסח).

האם סיכה כשתייה?

במקרה של כופת השאור שהתייחדה לישיבה, באופן שאין בו איסור חמץ בפסח, עדיין אסור לאכול את הכסא. הסיבה לכך היא שעל-ידי פעולת האכילה, האוכל “מחשיב” את הכסא בחזרה לאוכל – “אחשבי” במינוח התלמודי – ושוב יש איסור גמור על אכילתו, ואף על החזקתו.

השאלה היא אם רעיון זה רלוונטי אף לפעולה של סיכה. לפי הגמרא פעולה של סיכה נחשבת לשתייהלעניין כמה דינים, ובעיקר לעניין יום הכיפורים. האם יחול איסור על סיכה של קרם או שמן שיש בו רכיב של חמץ, מפני שעל-ידי הסיכה הוא מחשיב את המוצר לאוכל?

יש לכאורה מספר סיבות שבגינן עניין זה לא יחול על מוצרי קוסמטיקה וכדומה לעניין חמץ בפסח.

אפשרות אחר היא שהשימוש במרביתם של המוצרים אינו עולה על הגדרתה של סיכה. עניינה של סיכה היא עיסוי בשמן ותמרוקים באופן שהם נספגים בעור, ובכך לעדן את העור לשם תענוג והנאה. בוודאי ששימוש בבושם ובדאודורנט (וכדומה) אינו קשור לפעולה של סיכה, וכך ייתכן שאף השימוש בסבון לא יהיה מוגדר כסיכה, כיון שהסבון אינו נספג בעור (להבדיל מקרמים לעידון העור).

לאור הגדרה זו פסק הרב משה פיינשטיין זצ”ל (שו”ת אגרות משה, אורח חיים ח”ג, סימן סב) שמותר להשתמש בקרם חמץ לצורך טיפול בבעיית עור. האבחנה המרכזית שמעלה הרב פיינשטיין היא בין סיכהלשם תענוג, שהיא אסורה, לבין סיכה שאינה לשם תענוג שהיא מותרת.

אפשרות אחרת היא שאמנם סיכה נחשבת כשתייה כעניין טכני, כגון לעניין יום כיפור – אך פעולה של סיכה עדיין לא תוכל להעניק למוצר מעמד של אוכל, כיון שלא מדובר באמת במעשה של אכילה או שתייה. לעניין החשבת דבר כ”אוכל” צריכים דווקא מעשה אכילה או שתייה.

טיעון זה מועלה על-ידי הרב אשר וייס (קובץ דרכי הוראה, ח”א, סימן יז), כשהוא מוסיף שלפי כמה פוסקים נאמר העיקרון של סיכה כשתייה רק לעניין יום הכיפורים ולא לעניין שאר איסורים, ולפי דעות אלו בוודאי שלא תהא בעיה בשימוש במוצרי קוסמטיקה וכדומה.

פסיקות הלכה בעניין זה:

המשנה ברורה (שכו, י) פוסק שיש להימנע משימוש בסבונים העשויים משומן שאינו כשר לאורך כל השנה, וזאת מנפי העיקרון של סיכה כשתייה. אותו עיקרון יחול על סבונים, קרמים וכדו’ לעניין חמץ בפסח.

אולם, פוסקים רבים מקלים בכך, וסבורים שאין צורך להחמיר בעניין של סבונים וכדו’, הן לשנה כולה ובפרט לעניין פסח. החזון איש (דמאי טו, א), למשל, פוסק שכל העיקרון של “אחשביה” נאמר רק בנוגע למוצרים אכילים, ולא למוצרים שאינם אכילים. לפי זה בוודאי שלא יהיה חשש בסבונים ושאר מוצרי קוסמטיקה למיניהם.

כך, פסק הרב שלמה זלמן אויערבך זצ”ל שאין לחשוש לשימוש בקרמים וסבונים למיניהם, מפני שכולם נפסלו לאכילת כלב (מאור השבת, ח”ב, ל, ו). יש לציין שבניגוד למוצרים נוזליים (כגון בושם), אין אפשרות לשחזר את חלק החמץ שבסבונים וקרמים כדי שיהיה ראוי לאכילה.

כאמור, גם הרב משה פיינשטיין זצ”ל פסק להקל בכל הנוגע לקרמים וכדומה בשימוש שאינו לשם תענוג. הרב שמעון אידר (הלכות פסח, עמ’ כז) מצטט שכך פסק הרב פיינשטיין אף לעניין שימוש במשחת שיניים בפסח, וביאר שאין לחשוש לבליעת המשחה, כי במקום שאדם בולע ללא כוונת אכילה לא נאמר הכלל של “אחשביה” (משנה ברורה תמב, מה, על-פי מגן אברהם ותרומת הדשן).

עם זאת, הרב אידר מביא שכיון שניתן להשיג בקלות משחת שיניים תחת השגחה, יש להעדיפה על-פני משחות אחרות.

סוגים שונים של אלכוהול

יש לציין שלא בכל אלכוהול מתקיים חשש לחמץ. אלכוהול מסוג מתנול ואיסופרופיל נקי מחשש חמץ, ואף אתנול מופק לעתים קרובות מבסיס של כמיכלים או מדגנים שאינם חמץ. דגנים אלו, כגון תירס ואף תפוחי אדמה, זולים יותר מדגני חמץ, ולכן ברובם שלא מוצרי קוסמטיקה אין בפועל חשש לחמץ.

שיקול זה מצטרף לשיקולים להיתר האמורים מעלה בכל הנוגע למוצרי קוסמטיקה בפסח. כאמור, לדעת רוב רובם של פוסקים אין בהם כל חשש, ומותר להשתמש בבושם, דאודורנט, סבון, חומרי ניקוי, וכך הלאה, ללא חשש.

עם זאת, המנהג הנפוץ הוא כן להיזהר בנוגע לסבון כלים להשגחה מיוחדת לפסח. בנוסף, רבים מבין גופי הכשרות מפרסמים רשימות ארוכות של מוצרים עם השגחה לפסח, מצלחות חד-פעמיות ועד ספריי שיער, ואפילו דבק. כידוע לנו היטב, בכל הנוגע לחג הפסח אין באמת גבולות לזהירות בהלכה ובמנהג.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. האם ניתן להסיק מהאמור, שגם המנהג להחמיר הוא דוקא במקום שיש שייכות של סיכה, כבושם הניתן על העור וכדומה. מה שאין כן במפיצי ריח, כגון כאלו ששמים ברכב וכדומה, אין מקום להחמיר כלל אף לפי המנהג, וכמו כן יהיה מותר להתיז בושם באויר ולהריחו, כיון שאין כאן שייכות של סיכה כשתייה כלל?

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל