לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

שריית המצה במים לצורך חולה

שאלה:

רבנים אורתודוקסים ענו לי:

"ישראלי יכול לטבול במים או במשקה את המצה לפני שיאכל, -אם קשה לו לאכול מצה בלי זה.

לגבי הזמן, ישתדל לאכול כמה שיותר מהר."

עד איזו מידה של 1] רכות-רטיבות. -הפך קשיחות-יבשות.
2] אבקתיות = פירורים כ-קמח.= הפך חיבוריות.

מותר
למצה להגיע להיות לפני שמוכנסת לפה?
-ועדיין יקרא שמה: "מצה" מבחינה הלכתית ?
הבנתי שאם היא מאבדת צורתה המקורית אז ייתכן שברכתה הופכת להיות ברכת "מזונות" – במקום המוציא [מחלוקת בפוסקים], -אבל מה אם זה לא רק מאבד צורתו המקורית אלא גם דליל במים כמו מיץ – מתי מחליטים שברכתו "שהכל" ולא "מיני מזונות" ?
בנוסף: האם יוצאים חובה ב-"מי-חלב"-מאבקת-מצה = מצה עבודת יד ששברו אותה: דק דק, טחון טחון, – והוסיפו מים רבים, -כאשר רוצים לצאת ידי חובה באכילת מצה בערב פסח ? האם צריך לוודא שלא מוסיף יותר מדי מים ? – כגון הכלל של "בטל בשישים" ? -שאז זה כבר לא נחשב שאוכל מצה אם יש יחס מצה מים 1:60 ?
אבל השאלה האם יש ייחס קטן יותר שגם הוא עובר את הגבול, – וזה לא נחשב שאוכל מצה ?

שואל כי רשמו לי:
"ישתדל לאכול כמה שיותר מהר". – אזי לבטח אני ירצה את
המצה כמה שיותר כמו חלב/מיץ = אבקה-רטובה , -השאלה:
עד כמה מותר ליצר מהמצה עיסה-דלילה לפני שמכניס אותה לפה שלי ?

תודה,
שנזכה להצלחה הרוחנית העליונה.

תשובה:

שלום וברכה במים חמים אין לשרות את המצה בכלל, רק במים צוננים יש לשרות מעט, ובלבד שזה רק מתרכך אבל לא נימוח באופן שניתן לשתות את זה, צריך שיזקק מעט לעיסה, ועוד יש לדעת שבשרייה מועטת ומהירה ממש אפשר גם חתיכות קטנות מכזית, אבל שריה מרובה יותר שגורמת לשינוי מעט בצבע המים, אף שהמצה עדיין לא נימוחה שאז זה פסול, מכל מקום אין לשרות חתיכה פחות מכזית כי אז היא מאבדת ברכתה והיא מזונות ולא יוצא בה ידי חובתו.

מקורות:

ראה משנה ברורה וביאור הלכה בסי' תסא ס"ק יח.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל