ק"ש מגילה וקרה"ת בלעז

שלום וברכה אני חושב שאתה לא צודק כלל, ואסביר: יגר סהדותא ודאי אינו ממין הענין, שהרי כל רצון התורה כאן לומר שלבן קרא לו שם בלע"ז – יגר סהדותא, זה משהו מאוד נקודתי, גם כאשר אני מדבר בלשון הקודש אני יכול לספר כיצד לבן קרא למקום. כך גם האחשתרנים, זה תפקיד שאין לו שם אחר, רוצים לקרוא להם בכינוי המקובל שלהם. בנוגע לטוטפות ודאי אינני מסכים, משום שאדרבה, אין בלע"ז מילה כזו! כאשר אומרים שטוטפות הוא כך משום שטט בכתפי שתים פת באפריקי שתים, נמצא שבתורה לא כתוב לא בכתבפית ולא באפרקית, שהרי בשני המקומות הללו אין מילה אחת ששמה טוטפות… ובכלל התורה מדברת בלשון הקודש, ובענין זה שמעתי לפני שנים מתלמיד חכם גדול, שביאר, שודאי מילה זו היא בלשון הקודש, והיא ביטוי מסויים של ארבע כפישהוא בא לידי ביטוי בתפילין, רק כדי להסביר לשנו זאת ולחדד ולהמחיש, אמרו חכמים, שים לב, שכאשר בלל בורא העולם את השפות בדור הפלגה, מילה זו התחלקה לשנים בכתפי כך ובאפריקי כך.