לתרומות לחץ כאן

בדיקת ארון בגדים / ספרים חמץ לפסח / הכשרת תנור וכיריים

שאלה:

שלום רב.
1. ארון בגדים בו כל הבגדים מקופלים, במהלך השנה כן הוכנס לשם חמץ אבל היה סגור – אפשר להוציא את ערמות הבגדים המקופלים בשלמותם ורק לנקות את הארון? או שיש חשש שנכנס חמץ לערמות וצריך לנער כל בגד ולקפל מחדש?
2. ספריה ובה ספרים- צריך לנער כל ספר/לנקות אותה? או שאין צורך אם אין בה שימוש בפסח? והספרים שבשימוש בפסח עוברים ניקוי?
בנוסף – סידורים שהונחו על השולחן במהלך השנה עם חמץ – יש לנקות אותם במיוחד או שאין צורך אם לא משתמשים בהם בפסח?
3. איך להכשיר כריים של גז?
4. תנור טוסטר אובן, לאחר הניקיון היסודי מחמץ ניתן להגעיל אותו לפסח? אם כן איך? המעלה הכי גבוהה בו היא 230
תודה מראש!!

תשובה:

שלום וברכה
  1. אם אין לכם ילדים קטנים בבית שדוחפים דברים לארונות, אין מה לחשוש לפירורים, אבל יש לבדוק אם לא נשכחה שם איזו חבילה כזו ארוזה של חמץ. כמו כן בגדים שמשתמשים בהם בפסח ויש להם כיסים יש להכניס יד בפנים לראות שלא נשכח משהו.
  2. לגבי ספרים, מעיקר הדין דעת רוב הפוסקים שאין חובת בדיקה לספרים כי גם אם יש שם משהו הוא מטונף ואין חשש שיבוא לאוכלו, ואיסור בל יראה הוא רק בכזית, אמנם כידוע החזון איש החמיר בכך. המנהג שלא בודקים, אבל לא מניחים ספר על שולחן הפסח. לכן גם סידורים שהיו בחמץ כל השנה לא שמים על השולחן.
  3. על הכשרת תנור אפייה והכיריים שלו ראה כאן.

מקורות:

2.

בספרים גם אם קיים חשש למציאות פירורים קטנים, מ"מ הרי הם בבחינת מטונפים קצת שאין חשש שיבוא לאוכלם ואין צורך לבודקם. וכך באמת הובא בספר "הליכות שלמה" (פ"ה סעיף ו') בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל: "הספרים אינם חייבים בדיקה, אף אם לא נזהר בעת השימוש בהם כל ימות השנה שלא יפול לתוכם חמץ". (ובהערה שם נוסף שהגרשז"א זצ"ל היה נזהר שלא להביא ספרים לשלחן במשך כל השנה, בין מחשש תולעים בספרים ובין מחשש חמץ).

וכך כתב גם בקונטרס 'הליכות והנהגות' הגרי"ש אלישיב שליט"א (עמוד ג'): "מעיקר הדין אין צריך לבדוק את הספרים, מכיון שלא מצוי שיהיה בהם פירורים הראויים לאכילה, ופירורים הקטנים הרי הם בטלים מאליהם. ואפילו אם יהיו פירורים הראויים לאכילה, אין חשש שמא יבוא לאכלם כיון שהם מטונפים קצת".

אולם הוסיף שם "שספר שלא ניקוהו דף דף, אסור להניחו על השלחן בפסח, שמא יפול פירור חמץ לתוך האוכל, והרי חמץ בפסח אפילו באלף לא בטיל ואוסר את כל התבשיל"  וכן אין להשתמש בברכונים וזמירות לשבת המלאים פירורי חמץ, אלא יצניעם לפסח.

ואף המקפידים כל השנה להעביר את הפירורים שנופלים בין דפי הספרים בעת אכילתם, מ"מ מן הזהירות שלא להניח הספר על המפה שאוכל עליה בפסח, דשמא עדיין יש שם איזה פירור שיפול על  המפה ויאכלו שלא במתכוון, אלא ישים כיסוי אחר על השלחן" עכ"ל.

אולם, החזו"א (סי' קט"ז סקי"ח) כתב על דברי הגמ' (דף ו' ע"ב) שפירורין לא חשיבי ובטלי, כך: "נראה דלענין חיוב מחיצה שתקנו חכמים כדאמר לעיל ו' ע"א, אין חילוק בין פירורין לגלוסקא יפה, והלכך חייבין לבדוק את הספרים משום חשש פירורין אף שאין בהם כזית" עכ"ל. וכוונתו שבדף ו' ע"א מבואר שגם חמץ של גוי הנמצא ברשותו (אך לא באחריותו) שאינו עובר עליו משום ב"י וב"י, מ"מ צריך להעמיד מחיצה כנגדו להיכר מחשש שמא יבוא לאוכלו. עפ"ז כתב שגם בפירורים יש חשש שמא יבוא לאוכלם לכן צריך לבדוק אותם.

נראה שהדעת החזו"א היתה שפירורים אלו לא נחשבים מטונפים קצת ועדיין יש לחוש שמא יבוא לאכלם. ולפי דבריו יש לבדוק את הספרים שרוצה להשתמש בהם דף דף וגם במקום חיבור הדפים. ואת שאר הספרים שלא רוצה להשתמש יכסה. או יעמיד מחיצה עשרה טפחים להיכר שלא להשתמש בהם[5]. וכך מבואר בספר 'אורחות רבנו' (ח"ב) שכך נהג החזו"א לנקות כנ"ל כל ספר שהיה צריך לצורך הפסח, ואת שאר הספרים היה מכסה היטב.

עוד יש להעיר שמברי הגר"א בסי' תמ"ב (סעיף י"א) מבואר שלמד בגמ' דפירורים לא חשיבי ובטלי, שגם לא חייבים בבדיקה וביעור, שכן כתב שמגמ' זו מוכח כדעות שחמץ פחות מכזית לא צריך ביעור. וא"כ דעתו כדעת הפר"ח. והנה בספר 'מעשה רב' (אות קע"ח) כתב שיש חיוב לבדוק אפילו בספרים שמשתמש בהם בשעת הסעודה. אולם, בספר 'מעשה רב השלם' הביא מכת"י שנמצא אצל ר' יוסף צבי הלוי זצ"ל שהגירסה היא שהספרים לא צריכים בדיקה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל