הילד שלנו לומד בת"ת המוגדר "מוכר שאינו רשמי", הוא מתוקצב חלקית ע"י משרד החינוך, אך אנו נדרשים לשלם בכל חודש 600 ש"ח,
כעת בתקופת הקורונה משרד החינוך אוסר על בית הספר להוציא את המורים לחל"ת ומחייב את ביה"ס לשלם למורים משכורות מלאות, מכיון שכך ביה"ס דורש מההורים תשלום הורים כרגיל.
[כנראה שדבר זה נקבע משום תוכנית ה"למידה מרחוק". דא עקא, שאותי באופן אישי אין תוכנית זו משרתת כלל, ואיני משתמש בה, ולהרבה תלמידים בבית הספר בכלל אין מחשב, וגם לא ברור לי כיצד ניתן לדרוש בגלל זה תשלום מלא כאשר בפועל הילדים בבית].
ראיתי בתשובות אחרות שכתבתם שא"צ לשלם אך לא התייחסתם לכך שיש כאן קביעה של משרד החינוך (דינא דמלכותא דינא?).
אתמצת את השאלה לכמה נקודות:
א. האם קביעת משרד החינוך מחייב את ההורים לשלם (לכאורה י"ל שקביעת משרד החינוך היא מחייבת את המוסד, אבל להורים אין שום מחוייבות להוראות משרד החינוך?).
ב. אם נאמר שהם כן חייבים, מה בעצם ימנע מההורים לומר שהם מוציאים את בנם מבית הספר עד שיחזרו הלימודים, ובכך להיפטר מן התשלום? (לפי מה שידוע לי התשלום לבית הספר הוא חודשי, ואדם שמעביר את בנו בית ספר אינו צרך לשלם על שאר השנה).
ג. כיון שלכאורה ישנה אפשרות כזו (שבאות ב) למה לא נאמר שמסתמא זו כוונת ההורים, לא נ"ל שיש מישהו שרואה כדבר סביר תשלום מלא על הזמן שבנו בבית (במיוחד אם אינו משתמש ב"למידה מרחוק").
מה בדבר חופשת הפסח שגם ככה ההורים נוהגים לשלם כמו בכל שנה (בהרבה ת"ת התשלום הוא לחודש הבא ולא לחודש של העבר)?
פניתי למפקח במשרד החינוך והוא אמר שבית הספר יכול לגבות כרגיל את תשלומי ההורים, מה לדעתכם על המוסד לעשות?
על חופשת פסח חייבים ההורים לשלם תשלום מלא. מאחר ותשלום על החופשה ניתן כשכר על העבודה שעבדו במשך ימות השנה.
מצד החוק יכולים ההורים לגבות. אמנם לפי הלכה ההורים אינם חייבים לשלם. מסתבר שההנהלה יכולה לגבות את התשלום כרגיל, והורה שיתנגד יצטרכו להחזיר לו כשני שליש עבור הימים שלא התקיימו לימודים עכב הקורונה.
הסיבה שההנהלה יכולים לגבות משום שמסתבר שההורים לא מתנגדים לגבייה והם מבינים שהת"ת משלם משכורות למלמדים. (גם לי יש ילדים בת"ת, ואני השבתי לשואלים שלא חייבים לשלם, ולמרות זאת אני משלם כרגיל בל"נ – בגלל שאני מבין שהמלמדים אמורים לקבל משכורת). ובעזרת השם נחזור לשגרה בביאת גואל צדק.
שתי שאלות לגבי תשלום על חופשת פסח-
א. לכאורה במקומות שלומדים בחודש ניסן לפני ואחרי פסח, מניין לנו לומר שנקבע מראש תשלום על החופשה עצמה? למה לא נאמר שהתשלום נקבע על כל החודש על אף שיש בו חופשה, וגם אם נאמר שהוא על העבודה, מניין שאין זה על העבודה של חודש ניסן שלא התקיימה?
ב. למה שלא נאמר סברה זו גם לגבי שבתות? ונצטרך לשלם גם על כל ימי השבת שבמשך התקופה הזו?
שלום,
כשעובדים שבועיים מתוך חודש, יש כאן סיבה טובה לא לשלם מחיר מלא, והסיבה שחייבים בשנה רגילה לשלם מחיר מלא, משום שיש כאן התחייבות לתת לעובד חופשת פסח, ומשלמים על החופשה. וכלן גם בשנה זו שיש שביתה היות והעובד עבד כל השנה יש לתת לו תשלום עבור החופשה.
יש לחלק בין שבתות לחופשת פסח.
א. אצל ילדים בגילאי גן עד כיתה א' הת"ת מקבל תשלום מהמדינה וגם בימים רגילים זה בכלל לא מובן מאליו מדוע נגבה כסף מההורים ובודאי לא בימים שכאילו שההורים אינם מקבלים תמורה מהמוסד [ובפרט כשחלק מההורים נפגעו בהכנסותיהם] ב. גם אם ראוי לשלם לפנים משורת הדין להשתתף במצוקת המוסדות אך האם צריך שכ"ל מלא. [כמדומה שגם לת"ת יש חיסכון בהוצאות, עובדים שאינם עובדי הוראה נסיעות לעובדים חשמל וכדומה.]
מעיקר הדין אין חובה להורים לשלם על תקופת הקורונה (מלבד חופשת פסח). הזכרנו שלפנים משורת הדין ראוי לשלם מאחר והמלמדים צריכים לקבל משכרות. ולכן צודקים טענותיך שאם יש סיבה מוצדקת לא לשלם, למשל, אם נחסכו הוצאות לת"ת, או בכיתות לימוד שהתשלום מתוקצב מהמדינה, גם לפנים משורת הדין אין צורך לשלם.
השאר תגובה