סיפור מלפני 25 שנה. קבוצת מדענים בארה"ב שעסקה בחקר החלל הזינה מחשב בנתונים של מסלולי כוכבים במערכת השמש. המחשב התבקש לחשב מה היו מסלוליהם לפני מאות רבות בשנים.
באחת ההרצות לאחור, נפסקה לפתע פעולת המחשב. מומחי י.ב.מ – חברת המחשבים הטובה והמפורסמת בעולם בשעתו, הובהלו לתקן את המחשב, אך עד מהרה התברר שהתקלה איננה במחשב. התגלה שהמחשב מצא כי חסר יום קלנדרי שלם.
כולם נעמדו משתאים, ואז נזכר אחד הנוכחים בפסוקים המובאים בספר יהושע (י יג-יד): "שמש בגבעון דום, וירח בעמק אילון, ויעמוד השמש בחצי השמים, ולא אץ לבוא כיום תמים, ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו". ממילא התברר להיכן נעלם יום שלם.
אך בכך לא היה די. בדיקה חוזרת גילתה שהיממה החסרה במחשב לא מורכבת מעשרים וארבע שעות בדיוק. ואז נזכר המומחה במאורע נוסף:
ישעי' הנביא מבשר לחזקיהו המלך, שחלה אנושות, שאמנם ימיו היו אמורים להיות ספורים, אלא שהקב"ה נענה להאריך את חייו בחמש עשרה שנה. כאשר מבקש חזקיהו אות להוכחת אמיתות ההבטחה, שואל אותו הנביא אם ברצונו שהצל שבשעון השמש יזוז עשר מעלות קדימה או אחורה, וחזקיהו משיב: "לא, כי ישוב הצל אחורנית עשר מעלות" (מלכים ב' כ י). בקשתו נענית, והשמש מתעכבת עשר מעלות, וכאן טמונות ארבעים דקות נוספות (ביממה ישנן 1440 דקות, כאשר נחלקן ל-360 מעלות, ייצא שכל מעלה אורכת 4 דקות, ועשר מעלות הן 40 דקות).
סיפרו את המעשה לת"ח אחד, והוא הגיב: "אוהו, כמה עצום המדע"…
השומע המופתע תמה וניסה להבין: "הלוא הסיפור מגלה לנו את גדלותה של התורה הקדושה, ולא את עצמתו של המדע, אתמהה".
סיפר לו הת"ח: "בחפירות ארכיאולוגיות נמצא מקווה עתיק שמידותיו תאמו לשיעור חזון איש. סיפרו זאת בהתלהבות לאחד מתלמידיו שליט"א, אך הוא לא התייחס כלל למידע המרעיש. תמהו בפניו אודות אדישותו, והלוא המקווה מוכיח כחזון איש?
השיב: "ואם היו שיעורי אותו מקווה מכחישים את שיעור חזון איש, הייתי אמור להצטער?! לא! הייתי אומר שאין זו ראיה. אז מדוע שעכשיו אתלהב מהראיה שאינה ראיה?"
ולענייננו: התורה נמסרה מסיני וממשיכה להימסר מאב לבן דור אחר דור. התורה איננה זקוקה לאימות. לפיכך, כאשר מגלים שהמדע המשוכלל הצליח במקרה לכוון לדברי התורה הקדושה, חולפת מחשבה כמה עצום המדע. אך כלפי התורה, היא לא זקוקה לכל סעד מדעי.
(הרב ישראל למברגר מוסף שב"ק משפטים תשע"ד)
מקור: WWW.DIRSHU.CO.IL
