האם מותר להסתכל במפה אסטרולוגית ?

שאלה:

שלום , אני ליפעמים מסתכל במפה האסטרולוגית שלי האם זה מותר או אסור ?

תשובה:

שלום וברכה אדם שמאמין בזה אסור לו לעיין בלוח אסטרולוגיה, אלא שהראשונים נחלקו באיזה איסור הוא עובר, האם באיסור לא תנחשו או רק על החיוב של תמים תהיה עם ה' אלוקיך. סתם להסתכל מתוך שיעמום או סקרנות מותר.

מקורות:

דעת הרמב”ם בדרישת הכוכבים מצאנו מחלוקת יסודית בין הראשונים בדין הדרישה אל הכוכבים. הרמב”ם פסק (הלכות ע”ז פרק יא, הלכה ח-ט): “אסור לקבוע יום או שעה להצלחה או להיפך על פי איצטגנינות”, וייחס למעשה זה איסור “מעונן”. בפיה”מ (ע”ז פ”ד מ”ז) הוסיף שיש בזה משום איסור ניחוש, וכך נקט בשו”ת זכרון יהודה לר”י בן הרא”ש (סימן צא), שיש במעשה משום שני האיסורים, חוץ מביטול מצוות “תמים תהיה” (עי’ גם ברמ”ה, סנהדרין סו, א; שערי תשוה ג, פו; בית יוסף, יו”ד סימן קעט בשם סמ”ג). מכאן מבואר היטב האיסור לדרוש בחוזי הכוכבים, ולעשות מעשה על פיהם. שיטת הרמב”ם בדין דרישת הכוכבים הוא כשיטתו הכללית באיסור מנחש ומעונן וכישוף, ונעתיק את דבריו המפורסמים בהלכות עבודה זרה (סוף פרק יא): “ודברים האלו כולן דברי שקר וכזב הן, והם שהטעו בהן עובדי כוכבים הקדמונים לגויי הארצות כדי שינהגו אחריהן, ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בהבלים אלו, ולא להעלות על לב שיש תועלת בהן, שנאמר, כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל… כל המאמין בדברים האלו וכיוצא בהן, ומחשב בלבו שהן אמת ודבר חכמה, אבל התורה אסרתן, אינן אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת… אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם דברי חכמה אלא תהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת, ונטשו כל דרכי האמת בגללן, ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים תמים תהיה עם ה’ אלהיך”. לפי דעת הרמב”ם והנמשכים אחריו, מה שאסרה התורה בניחוש, ובכלל האיסור הדרישה בכוכבים, הוא משום שהם דברי שקר וכזב, ואינו מן הראוי שנימשך אחר אלו ההבלים. וכן כתב הרמב”ם בפירוש המשניות (ע”ז שם), ע”ש שאין הענין כאשר חושבים רבים שהם (הדרישה בכוכבים) דברים אמיתיים אלא שהתורה אסרתם, אלא הם דברים בטלים וכוזבים, וכתב שם שהיא עיקר עבודה זרה וענפיה. דעת הרמב”ן ופסק השו”ע בדרישה בכוכבים לעומתו, דעת הרמב”ן (שו”ת המיוחסות סימן רפג) היא שהעושים ושואלים על-פי חכמת האיצטגנינות אינם עוברים על איסור “לא תעוננו”, ולא על איסור ניחוש, אלא על איסור “תמים תהיה” בלבד. בניגוד לדעת הרמב”ם, לדעת הרמב”ן חכמת האיצטגנינות היא חכמה, ענף של “מדע” ולא כישוף וניחוש, אולם לעולם נאסר עלינו לשאול בה משום חובת “תמים תהיה”. והוסיף הרמב”ן שאם שמע דבר מאנשי חכמה זו צריך לחוש לדבריהם בריבוי מצוות וזכויות, ולא לסמוך על הנס. על דרך דברי הרמב”ן כתב המלבי”ם (התורה והמצוה, אות סו) בביאור דברי הכתוב “תמים תהיה”, שבזה נכלל כל דרישת העתידות “ואף לא על ידי האופן המותר, כי תסמוך על ה’ כי הוא יכון העתידות עליך לטוב”. המלבי”ם סיים בהביאו את דברי הגמרא פסחים (דף קיג, א), וז”ל הגמרא: “מניין שאין שואלין בכלדיים שנאמר תמים תהיה עם ה’ אלקיך”. לפי דעת כמה ראשונים (תוספות שבת קנו ע”ב, רמב”ן בתשו’ הנ”ל, ערוך), הביאם הבית יוסף (יו”ד סימן קעט), כלדיים הינם חוזים בכוכבים, ולדבריהם עולה מדברי הגמרא שנאסרה דרישה בכוכבים משום חובת “תמים תהיה”, כדעת הרמב”ן הנ”ל ושלא כדעת הרמב”ם שיש בו משום איסור מעונן ומנחש. וכבר דייק כן ר’ דוד בחידושיו לפסחים, ונזכיר דבריו עוד להלן. לאור המחלוקת הנ”ל מבואר היטב מה שנחלקו הרמב”ם והרמב”ן באם למנות מצוות “תמים תהיה” בכלל תרי”ג מצוות, כי לדעת הרמב”ן המצווה באה לצוות גם על האופן המותר (כלשון המלבי”ם), שכן דרישת העתידות מרחקת את האדם מהיותו חלק ה’ לבדו, ועל-כך בא הציווי “תמים תהיה עם ה’ אלקיך” (כלשון הספרי שהביא רש”י, שעל-ידי הליכה בתמימות נעשה חלק ה’). ואילו לדעת הרמב”ם אין “חכמה אמיתית” שיכולה לנבאות את העתיד, אלא כולם שקרים וכזבים הם, ולדעתו אין תחום שיכול להיכלל במצוות “תמים תהיה” שאינו כלול כבר באיסור מנחש ומעונן, ולכן מצווה כוללת היא (כמו שכתב במגילת אסתר) ולא נמנית בכלל תרי”ג מצוות.

הצטרף לדיון

תגובה 1

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל