הגעלת כלים חדשים

שלום וברכה מעיקר הדין אין צורך לחשוש לכך, בזמנינו גם אם מושחים את הכלים החדשים בחומרים, מדובר בחומרי סינטטים שאינם ראויים למאכל, וגם אם מעורב בחומר משהו מן החי הוא מפוגל ופסול לגמרי מאכילת כלב, ולכן מדובר בחומרא בעלמא ולא בחיוב מן הדין. טבילה לתבניות אכן צריך. ובכלי זכוכית: לענין כלי זכוכית נחלקו הפוסקים: בני ספרד נהגו שאינם בולעים כלל, וממילא הכשרתם על ידי שטיפה בלבד. בני אשכנז נוהגים שלענין איסורי בשר וחלב מועילה בכלים אלו הגעלה במים רותחים בכלי ראשון העומד על האש, אולם לענין הכשרתם לפסח מחמירים שדינם ככלי חרס ולא ניתן להכשירם. טבילת כלים ודאי שייכת גם בכלי שנעשה בו שימוש אם לא הטבל קודם לכן, אולם יש לזכור שהטבילה מועילה רק לענין זה שהכלי נקנה מגוי, אבל אם היה בכלי הזה דבר איסור כמו בשר בחלב וכדומה לא מועילה טבילה וצריך הגעלה, וזה באופן כללי לא ניתן לעשות בכלי פורצלן. מקורות: דעת השו"ע או"ח סי' תנא סעי' כו שכלי זכוכית אינם בולעים ואינם טעונים הגעלה וכך נהגו בני ספרד נוהגים על פי פסקיו, כמבואר בשו"ת ישכיל עבדי ח"ה יו"ד סי' יג, ושו"ת יביע אומר ח"ד יו"ד סי' ה, וראה שם שמקילים בזה אף לגבי פסח [אולם יש מבני ספרד שנהגו להחמיר בפסח למלאותם במים שלושה ימים ולהחליף את המים כל 24 שעות]. אולם, הרמ"א שם כתב שדינם ככלי חרס שלא מועילה להם הגעלה. מנהג בני אשכנז להחמיר כמו הרמ"א בפסח, אולם לענין שאר איסורים מקילים שמועילה לכלים אלו הגעלה, כמבואר בשדי חמד אסיפת דינם מערכת ה, שו"ת ציץ אליעזר ח"ח סי' כ, וע"ע במשנה ברורה סי' תנא שם.