מצות שמורה – צריך להקפיד בכך?

שאלה:

שלום לכבוד הרב.
אשמח אם הרב יעשה לי ולשאר הקוראים סדר בעניין מצה שמורה. האם זה מחשש חמץ יש להקפיד או מדין 'ושמרתם…' וכו'. או שני הטעמים גם יחד?
והנפקא מינא למעשה, אם למשל לא נותנים לילדים מצה שמורה האם רבנות רגילה (כמו מצות אביב) זה טוב? האם יש עניין להקפיד על בד"ץ לא שמורה?

תשובה:

שלום וברכה השורה התחתונה בכל מקרה, הוא שגם מחמת חשש חימוץ ראוי מאוד להדר כמו בכל דבר על כשרות מהודרת, וכשרות מהודרת יש למצוא רק במצה שמורה משעת קצירה. ולכן הגם שמבחינת עיקר הדין זו חומרא ואין חיוב אלא בשמורה משעת טחינה [ובשעת הדחק גדול מאוד הרי הקלו אפילו בשמורה משעת לישה, במקומות שלא רגילים ללתות את החיטים במים], אבל כל מי שיש לו יכולת לא יקל בזה, כי היום שהכל תעשייתי ודאי יש להקפיד כמו בכל דבר על כשרות מהודרת וכל שכן בפסח.

מקורות:

בנוגע לדין שמירת המצות יש שתי הלכות שונות: שמירה לשם מצוה, הלכה זו אמורה לגבי אפיית המצות עצמן, כלומר משעת הלישה ואילך, ולא קודם לכן, ומלבד זאת חיוב שמירת המצות מחימוץ, שבזה מעיקר הדין די בשמירה משעת טחינה, וראוי מאוד להדר לשמר משעת קצירה, וכן נוהגים בזמנינו כל בני התורה, מחמת שזה מצוי לרוב ורק עולה מעט יותר. על פי רעיון זה האריך בס' הלכות חג בחג עמ' שכה לבאר את דעת האחרונים שכתבו שהשימור משעת לישה חייב להעשות על ידי ישראל, ככל דין "לשמה" בעשיית מצוה, ואילו השימור קודם לכן יכול להעשות אפילו על ידי גוי, ורק מהדרים שיהיה על ידי ישראל [וראה בזה ט"ז ואליה רבה בסי' תרס וביאור הלכה שם], וכפי שהוכיח שם מדברי ראשונים רבים, שהשימור קודם הלישה הוא רק מחימוץ וכיון שאין בזה דין "לשמה" לא צריך שיהיה על ידי ישראל. כמובן היראים נוהגים לקחת שימור משעת קצירה על ידי ישראל ובמחשבת לשמה כיון שכאמור נחלקו האחרונים בגדר דין זה, וראה ביאור הלכה סי' תנג שהביא בזה את השיטות, ויותר הקפידו בזה בליל הסדר ששם ענין הלשמה מעכב כמובן, וכבר בקומביין שקוצר מקפידים רבים שיהיה על ידי יהודי שומר תורה ומצוות. כאמור, מלבד כל זה יש ענין מיוחד בזמנינו במצות שמורה משעת קצירה מחמת הכשרות המהודרת שמבטיחה השגחה מספקת לשימור מחימוץ גם אחרי הלישה…

Join the Conversation

12 Comments

  1. השאלה היא: והרי יש מצות לא שמורות של עדה חרדית. אז אם האדם לא מקפיד לילדיו על שמורה, אז למה שיקח בד"צ ויותר ביוקר? הרי לכאורה אין הבדלים בין הכשרויות אם זה לא משעת קצירה, לפחות לדעת הספרדים שלא חוזר וניעור (וכן אין עוד 30 חומרי גלם כמו בכל השנה).

  2. אינני מכיר מצות לא שמורה של בד"ץ העדה החרדית, וודאי יש ענין בכשרות מהודרת, בכלל לא ברור שהבעיה זה רק תערובת חלקיקים, יכול להיות יותר מזה, וכן יש מחלוקת גדולה ביבש ביבש לספרדים אם יש חוזר וניעור, כמו כן לציין שגם מי שקונה בכשרות שאינה מהודרת יפריש שוב חלה ותרומות ומעשרות.

  3. בודאי שיש מצות עדה חרדית לא שמורה. קוראים לה מצה מיוחדת. ואין שם את המילה שמורה, וכן היא זולה יותר. בדקתי איתם בעבר ונכון הדבר היא לא שמורה.

  4. לכאורה מדבריכם נרא שאין לכם ידיעה שיש בעיות בכשרות הרגילה חוץ מעניין חלקיקים. ובעניין חוזר וניעור לדעת הרב עובדיה שאנחנו הולכים כפסקיו אין חוזר וניעור כלל.

  5. מחילה מכבוד הרב: אבל לעניות דעתי אם אין ידיעה על בעיה זה לא ראוי ולא נכון לכתוב את המשפט הבא: "אבל כל מי שיש לו יכולת לא יקל בזה" על כל פנים הרב יכל לכתוב אין לי ידיעה בנושא. ושוב מחילה מהרב על הביקורת, אוהבים אתכם.
    נ.ב
    כרגע לאחר חיפוש ראיתי את אותה שאלה בדיוק ששאלו את גאון ישראל הרב בן ציון מוצפי:
    שאלה – 195941
    לכבוד הרב מוצפי שליט"א
    חג שמח וכל הישועות.
    אם לא מקפידים עם הילדים הקטנים על מצות שמורות, האם אפשר לקנות להם מצות רבנות (כמו אביב) אפילו שבכל השנה אוכלים רק בדצ?
    תשובה
    בהחלט כן, כי המצות שם כשרות לפסח לחלוטין. הייתי שם וראיתי.
    קישור לזה: http://www.doresh-tzion.co.il/QAShowAnswer.aspx?qaid=195941

  6. אין לי בעיה עם החומרה של הרב, השאלה אם נכון לכתוב שאין להקל, האם מותר להורות לציבור איסור על מה שמותר?

  7. עוד בהמשך לחיפוש בעניין מצאתי מהשיעור של הראשון לציון שליט"א בשיעורו ביזדים פרשת 'שמיני' ע"ט כך:
    "היום כל המצות מכונה ללא יוצא מן הכלל – עם הכשר כמובן – אפשר לאכול בפסח"
    קישור: https://moreshet-maran.com/wp-content/uploads/2019/03/%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99.indd_.pdf

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

חפשו מאמר

מדריכים הלכתיים

חפשו מדריך הלכתי

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל