תלמיד שלא הגיע לקורס שחיה בגלל אבלות

כתב השולחן ערוך חושן משפט סימן שלד סעיף ד: "מי ששכר מלמד לבנו, וחלה התלמיד, אם אינו רגיל באותו חולי (והוא הדין אם מת הנער) (מרדכי ריש פרק האומנין), ואפילו אם רגיל והמלמד מהעיר ומכיר בו, פסידא דמלמד". מבואר שתלמיד שנאנס ולא יכל להגיע לקורס מפסיד המלמד את שכרו. ואם המשיך המלמד ללמד אחר שחלה ולא דיברו על ניכוי השכר, דעת הסמ"ע (שם ס"ק יב. ובסימן שלג ס"ק יט)  שנחשב למחילה של אבי הבן, וחייב לשלם גם על השיעורים שלא הגיע התלמיד. אולם הש"ך בסימן שלג ס"ק כה חולק וסובר שאין סיבה לשלם לפועל על מה שלא עבד. ומחילה לא שייך בדבר שצריך לשלם. ומאחר ויש מחלקות אין צריך לשלם על שיעורים שנמנעו מהתלמיד.