האם אדם אחר יכול לבחור לפגוע בחברו?

שאלה:

שלום רב,

הכל בידי שמים. אין עוד מלבדו.
אלו שני המשפטים שמלווים כל יהודי.
דהיינו: אף אחד לא יכול להזיק לי או להרע לי אילולי שנגזר עלי כך וכך. גם אם למזיק ישנה בחירה אם לבחור ברע ולהזיק או לבחור בטוב ולא להזיק, בכל זאת, הכל מתחיל מכך שנגזר עלי להנזק. ולולי זה, אף אחד לא היה יכול לנגוע בי לרעה, כיון שהכל משמים, ואם נגזר עלי לחיות בטוב, מי הוא זה שיכול להפר את רצון ה' ולהזיק לי. וידועה סגולתו של מרן הגר"ח מוואלזין של אין עוד מלבדו וכו'.
עד כאן הכל מצויין, כך גדלנו וכך חונכנו. עד שידיד הראה לי את דברי האוה"ח הקדוש עה"פ "וישמע ראובן ויצילהו מידם"… שם נאמר בדיוק להיפך, דהיינו: אדם בעל בחירה [בשונה מבעלי חיים], יכול להרוג אדם ע"י בחירה ברע אפילו שעל אותו אדם לא נגזרה מיתה… וכאן הבן שואל למה ומדוע? ואיך זה יתכן שאדם יכול לפעול היפך מרצון ה' שלא גזר על הנהרג מיתה? האם המשפט "הכל בידי שמים" לפי דעת האור החיים הוא לא כפשוטו, או שדברי האור החיים הם לא כפשוטם?

אשמח לביאור והסבר בנושא.
תודות!

תשובה:

שלום וברכה ידועה בענין זה המחלוקת שבין האור החיים הק' לס' חובות הלבבות שדוחה שיטתו, וברור הדבר שגם לדעת האור החיים הכוונה היא שיש אדם שמחמת מעמדו הרוחני עונשו שהוא עזוב למקרים, כלומר אדם כזה יוכלו לבחור לפגוע בו, אבל גם זה בדין מדוקדק, שאינו זכאי להגנה שחורגת מהטבע, ולכן אף שלא נגזר עליו למות, נגזר עליו שאם יבואו לפגוע בו לא ינצל. ביתר חריפות בענין זה ראה ברבינו בחיי פרשת וירא, שכתב: "וצריך שתשכיל, כי ההשגחה בעולם השפל במין האדם היא כללית ופרטית, ופסוק מלא הוא שמצינו גדול העצה ורב העליליה אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני האדם לתת לאיש כדרכיו וגו', ובשאר בעלי חיים היא כללית לא פרטית, רק בכלל כדי לקיים המין, וההשגחה הפרטית שבמין האדם נחלקה לשני חלקים, השגתה בו לידע כל פרטי מעשיו ומחשבותיו, והשגחה בו להגן עליו ולהצילו מן המקרים, ההשגחה בו לידע כל פרטי מעשיו היא בכל אדם מישראל או מן האומות, כענין שכתוב תהלים לג היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם ההשגחה בו להצילו מן המקרים, אין זה ככל אדם אפילו בישראל, כי אם כצדיקים שבהם שהקב"ה מציל את הצדיקים מן המקרים ששאר בני אדם נמסרים בידם ולא יעזוב את חסידיו, ולא יגרע מהם עשו אלא השגחתו בצדיק תמיד לא תפרד ממנו כלל, וזה לשון כי ידעתיו שההשגחה בו ובשאר הצדיקים להצילם ממקרי בני האדם". כלומר ברור שהרבה מקרים קורים לאדם באופן של שכר ועונש מדוקדק, אבל לפעמים נגזר עליו שלא ינצל מפגעים שהוא מביא על עצמו או אחרים מביאים עליו. כמובן ידוע שרבים מגדולי הדורות בעיקר בספרי חסידות חלקו על כך והסכימו עם החובות הלבבות.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

חפשו מאמר

מדריכים הלכתיים

חפשו מדריך הלכתי

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל