האם מותר ללכת בחוה"מ לטיול עם המשפחה לקטיפת פירות או היות ויש בזה איסור מלאכה דאורייתא ולא נצרך לפירות אלו במועד [ואפילו אם יאכל מהם הרי לוקט הרבה יותר ממה שצריך במועד, ויש בזה הערמה] אסור לעשות כן בחוה"מ
אם אכן מותר מה הן המקורות להתיר
תודה רבה ותזכו למצוות
האם ההלכה גם לגבי דייג או שיש חילוק ביניהם ואם כן מהו?
לכאורה היינו הך. דייג לצורך חוויה זה כבר עוד שאלה אם מותר לעשות את זה משום צער בעלי חיים… כאשר הדגים לא נאכלים.
א"כ השאלה היא כל השנה ללא קשר לחוה"מ אך אם יש לאדם הנאה מהחויה האם זה לא חלק מ"ורדו"?
הנודע ביהודה דיבר חריפות נגד ציד לשם הנאה.
תודה. במחילה על ההטרחה אך אשמח לקבל את המקור בנודע-ביהודה. האם סברתו מצד צער בע"ח או מצד השחתת-המידות
מהדורא תנינא סי' י.
תודה
עיינתי כעת בספר חול המועד כהלכתו הנזכר וראיתי שם בפרק ז' הערה סז שמביא דעת רוב גדולי המורים להחמיר שלא לעשות מלאכה שאינו לצורך המועד אף שמתענג בה
ואין זה ברור להתיר כלל וכלל
אם טעיתי נא להבהיר
תודה רבה
יישר כח, אכן הביא שם מחלוקת ומצדד יותר לאיסור, אבל נראה שדבריו יותר אמורים באמת בדייג שהוא מקצוע, על קטיף נראה שהוא מעשה הדיוט [הצורה שקוטפים במקרה המדובר וכו'] ויש יותר להתיר כפי שציינתי בגוף התשובה מציורי ילדים.
גם לענין צילום במצלמה החמיר שם בפרק ו' אף שהוא מעשה הדיוט, וביותר יש להחמיר ע"פ מה שהאריך לבאר (עמוד לב ואילך) כי הכל תלוי בעקרון של מלאכה זו ולא במקרה הנוכחי ועפ"ז כתב שם להחמיר לענין תלישת עשבים מאחר ועיקר מלאכת קוצר הוא מלאכה שיש בה טורח, ולכן איני מבין הצד להקל בנידון השאלה שלפנינו
[שמעתי לפני זמן גם מרבנים אחרים שצידדו להקל, ואיני מבין יסוד ההיתר]
יש מקום גדול לחלק בין תלישה שהמטרה היא התוצאה, שיהיה את אותו תפוז, לבין קטיף חוויתי שהתוצאה כלל אינה הענין ועצם הפעולה היא העונג חג, שבזה יש לומר שכיון שזה נעשה באופן של מעשה הדיוט וזה עצמו הנאת ושמחת החג מותר.
השאר תגובה