לתרומות לחץ כאן

ברכת המזון בחתונות – מתי?

שאלה:

מצוי מאוד בסעודות גדולות (חתונה וכדו') שיש הפסק גדול בין סיום האכילה לברהמ"ז. כמובן שבתור בעלי השמחה הייתי מסדר ברהמ"ז לפני הריקודים גם מסיבה זו וגם לשחרר את אלו שלא מעונינים/יכולים להמתין אך כאשר רנני בעל השמחה אלא משתתף מה הדרך המובחרת מתוך האפשרויות הבאות:

א) לברך ביחידות מיד (ואיך ניתן להפטר מזימון?)
ב) לאכול או לשתות משהו כל מס' רגעים (מה תהיה כמות האכילה/השתיה? ובאיזה מרווחים? והאם האכילה הזאת אכן תבטל את השיעור עיכול למה שאכל קודם?)
ג) להסתמך על כך שסעודה גדולה גם השיעור עיכול גדול יותר (עד כמה?)

תשובה:

שלום וברכה אין כל ספק שבסעודה גדולה כמו סעודת החתונה שיעור עיכול גדול מאוד, גם שעתיים. הבעיה היא אחרת וכבר דנו בה כמה פעמים כאן באתר, שכאשר רוקדים הרבה וחם ונעשים צמאים ורוצים לשתות, השתיה הזו לכאורה היא לא באה מחמת הסעודה, שהרי אדרבה, השולחן כבר הסתלק וגמרו לאכול ולא היה צורך בשתייה, והצמא הזה נוצר מהריקוד ולא מהאכילה. לגבי ריקודים באמצע הסעודה זה פחות בעיה, כי הצמא אינו מאפשר לאכול עוד, וכיון שאתה רוצה לאכול, השתייה נצרכת לאכילה וטפלה לה, אבל כאשר גמרו לאכול ועכשיו סתם שותים בגלל הריקודים אולי יש לברך על כך. למעשה המנהג שלא לברך, אבל רבים נוהגים כדי שלא להכנס לסבך הזה, מיד לאחר האכילה לברך ברכת המזון, ורק אחר כך לרקוד. בכך גם מרוויחים, שכל אותם אורחים שעוזבים את העולם לאחר הסעודה אינם מפסידים את השבע ברכות. ואם ימשיך לאכול אחר כך משהו יש לצדד עוד לקולא, שהשתייה היא כדי לאפשר את המשך האכילה, וזה גם טפל לסעודה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל