מלאכה בשינוי בשבת

שאלה:

לכבוד הרב שלום וברכה!
במבוא להלכות שבת המופיע בשמירת שבת כהלכתה, הוא כותב במבוא להלכות שבת בשם המהר"ח אור זרוע(סימן כח) בהגדרת המושג שינוי שהשינוי צריך להיות בגוף המלאכה דווקא. הוא מביא דוגמא (שגם היא בשם המהר"ח אור זרוע) שאם שמים קדירה על האש ע"י המרפקים זה לא נחשב שינוי מאחר שהמאכל מתבשל כרגיל ולכן זה לא שינוי בגוף המלאכה. האם דוגמא זאת לא בעייתית מאחר שישנה מחלוקת האם ההנחה היא האסורה או הבישול ולמ"ד שההנחה היא האסורה האם זה לא יחשב שינוי? הרי מסתבר שכן. מה הרב אומר למעשה לדעות הללו?
תודה רבה

תשובה:

אין שאלה מה האיסור, ברור שהאיסור הוא הבישול, המלאכה היא מלאכת מבשל, הנדון הוא מה ומתי מעשה העבירה, האם ברגע שאני מניח או בזמן קבלת התוצאה, ומכאן הנדון הידוע לגבי רדיית הפת כדי להציל מן האיסור, כך שהדוגמא נכונה.

Join the Conversation

8 Comments

  1. תודה רבה על התשובה המהירה. אם זאת ראיתי שהגרש"ז אוירבך בחידושיו לשבת(דף ד.) כותב שלפי הדעות הללו ההנחה היא האיסור ובישול הינו רק תנאי. את הדברים הנ"ל הוא כותב גם להלכה בספרו מאורי אש(פ"ג ענף ד') שם הוא טוען עפ"י הנימוק"י בסוגיית אשו משום חיציו שגם לסוברים שהאפייה היא המלאכה, שעת חיובו של האדם מסתיימת כבר בהנחה. לפי דבריכם שזה גם הפשט בדעה השנייה, מהי המחלוקת? אלא מוכח שהוא סובר שלדעה השנייה שסוברת שההנחה היא המחייבת זה לא רק שעת החיוב אלא זוהי המלאכה והבישול הינו רק תנאי ואז חוזרת השאלה שלי על דברי השש"כ.

  2. אינני מבין צד כזה. הנדון הוא רק כאשר אדם מניח סמוך לשקיעה כך שהבישול בפועל יעשה במוצאי שבת, האם ניתן לחייבו, כלומר האם גמר האיסור בבישול וזה כבר שלא בשבת, או שהכל מתייחס לנקודת ההתחלה, אבל ברור שהמלאכה היא הבישול ולא ההנחה.

  3. אם כך, האם הסוברים ששעת החיוב היא באפייה חולקים על הנימוק"י בסוגיית אשו משום חיציו? הרי זהו מקרה קלאסי לשיטתו. כמו שבמקרה בו האדם נורה ע"י חץ לאחר מות היורה, היורה מתחייב למרות שהפגיעה לא התרחשה בחייו. כך גם כאן- האופה אמור להתחייב למרות שהאפייה הייתה לאחר שבת מאחר שמבחינתו פעולתו הסתיימה כבר בשבת בשעת ההנחה.

  4. הרב פרנק כותב בהר צבי או"ח סימן קכט וז"ל :" ונמצא לפי"ז דכל מה שנעשה ממילא אין זה חלק מגוף האיסור, דגבי שבת רק על פעולה בידיים ממש קפדה תורה וגמר המלאכה אינה אלא בתורת תנאי" ומבסס דעה זאת באריכות עיי"ש

  5. הנושא שלו על מה החיוב, ולא מהו האיסור, העונש הוא תמיד ביחס לתביעה מהאדם והתביעה היא תמיד על פעולתו, אבל מה הבעיה בפעולתו, שהבישול מתייחס אליה למפרע כמו שכתב שם.

  6. מצטער על ההטרדה וזאת הפעם האחרונה בלנ"ד שאטריד את הרב בנושא. נכון שבתחילת תשובתו הרב פרנק מדבר על חיובו של האדם ולא על האיסור, אך בהמשך דבריו שמביא את דברי הפנ"י והבית מאיר מדוע לא שייך בשבת שליחות וכו' האם אין הוא דן על עצם האיסור? כך יוצא מדבריו שם וכפי שציטטתי את מסקנת דבריו שם ונמצא לפי"ז דכל מה שנעשה ממילא אין זה חלק מגוף האיסור, דגבי שבת רק על פעולה בידיים ממש קפדה תורה וגמר המלאכה אינה אלא בתורת תנאי ואם כך חוזרת שאלתי.
    סליחה על ההטרדות ותודה רבה לרב שמקדיש מזמנו לענות לי ושבס"ד יבורך מן השמים בכל הברכות כולם

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

חפשו מאמר

מדריכים הלכתיים

חפשו מדריך הלכתי

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל