א) ממתי מותר לשרוף חמץ? בזמן "היתר-אכילה" זה לא נחשב לבל תשחית? או שמא כיון שהוא כרגע לא עומד לאכול את זה אין לו חיוב לדאוג שזה יאכל וממילא גם לא יצטרך להמתין לסוף זמן אכילה? וא"כ – הדרא קושיא לדוכתי. א' יפסיק לאכול מהערב שלפני והשני מארוחת צהריים… אז מתי בדיוק מתחיל ההיתר?
ב) בהלכה מבואר שאם אדם נותן אוכל לעופות או לדגים עליו לדאוג שיסיימו הכל ולבער אחריהם עם בוא זמן האיסור אך מדוע? ככל שמדובר בבהמת הפקר ובנתינת החמץ הוא הרי מפקיר זאת אז שיאכלו מתי שירצו ושיהיה להם בתאבון! בזמן הנתינה עדיין החמץ לא אסור בהנאה ובזמן איסור ההנאה זה כבר לא חמצו!
תודה
1) לשיטת המנ"ח מה ההגדרה של "בזמנו"? מהבוקר או שמא מסוף זמן אכילה?
2) האם הסוגיה מדברת רק על עופות ודגים הפקר בשטח שלו ולא בשטח הפקר?
1. עם סיום זמן האכילה. 2. לכאורה.
איך אפשר לשרוף את החמץ כאשר יש איסור יציאה מהבית למבוגרים מעל 60?
כדאי לתת לשכן שישרוף.
השאר תגובה