האם ניתן להפטר משני הפורים – מוקף בן יומו

איך מקיים תייר מצות שמיעת מגילה השוהה בירושלים בשעה שהמגילה נקראת מחוץ לירושלים ונוסע לחו״ל למחרת וקריאת המגילה תמה

תשובה:

שלום וברכה

שאלתך בעצם האם ניתן להפטר משני ימי הפורים ולגמרי לא להתחייב בכך.

בשאלה זו נחלקו הפוסקים, יש סוברים שמצוות יום הפורים אינן חלות עליו כלל, ויש סוברים שעליו לקיימן ביום י”ד, ויש סוברים שעליו לקיימן ביום ט”ו, לפיכך, יש להחמיר מספק לנהוג פורים בשני הימים ללא ברכה, והטוב יותר לא לעשות את זה… אלא להיות באופן ברור במקום מסויים בפורים שלו.

כמובן הקובע אינו זמן הקריאה כפי שכתבת אלא ההמצאות בזמן עלות השחר כפי שיבואר.

מקורות:

היום הקובע אם יש לאדם דין “מוקף” או דין “פרוז”, נחלקו בו ראשונים: יש סוברים, שהדבר נקבע בכל מקום ביום שבו חוגגים בני המקום את הפורים. ולכן, אדם ששוהה בעיר שאינה מוקפת חומה בי”ד באדר, חוגג את הפורים עם בני המקום בו ביום. ואילו אדם השוהה בעיר מוקפת חומה, אינו חוגג את הפורים עם בני המקום, אלא אם כן הוא נמצא שם בט”ו באדר (ראה: ירושלמי מגילה פ”ב ה”ג; רש”י מגילה יט א ד”ה לא; רמב”ם מגילה פ”א ה”י, ומגיד משנה וכסף משנה שם, בדעתו; בעל המאור ורמב”ן במלחמות ו א בדפי הרי”ף; ר”ן שם ב; שו”ע או”ח תרפח ה; משנ”ב שם ס”ק יב, ושעה”צ שם אות יג). לדעה זו, יש שהוסיפו, שאדם שנמצא בעיר שאינה מוקפת חומה בי”ד באדר, ולאחר מכן, בט”ו באדר הוא נמצא בעיר מוקפת חומה, חייב לחגוג את הפורים בשני הימים (ראה: רמב”ן שם; ר”ן שם; שלטי הגבורים שם א אות ג, בשם ריא”ז; ביאור הגר”א או”ח שם.

אולם, ראה שו”ת הר צבי ח”ב סי’ קיח, שמי שנהג בכל דיני הפורים בי”ד באדר, אינו נעשה “מוקף” אלא אם כן כוונתו לדור מכאן ולהבא בקביעות בעיר המוקפת, וראה חזו”א סי’ קנב ס”ק ב ושו”ת מנחת שלמה ח”א סי’ כג). כמו כן, יש שכתבו בדעתם, שאדם ששוהה בי”ד באדר בעיר מוקפת חומה, ובט”ו באדר הוא שוהה בעיר שאינה מוקפת חומה, פטור ממצוות הפורים בשני הימים (ראה: ירושלמי שם; שלטי הגבורים שם. וראה חזו”א שם).

אולם אחרים חולקים, וסוברים שדין “פרוז” ו”מוקף” נקבע תמיד על פי המקום שבו נמצא האדם בי”ד באדר. לדעה זו, אדם שהיה בי”ד באדר בעיר שאינה מוקפת חומה, ולאחר מכן, בט”ו באדר שהה בעיר מוקפת חומה, אינו חייב לחגוג את הפורים עם בני המקום בט”ו באדר, משום שלא היה שם בי”ד באדר (ראה: רא”ש מגילה פ”ב סי’ ג; טור או”ח שם; ט”ז או”ח שם ס”ק ו, בדעת הרמב”ם שם. וראה קרבן נתנאל שם אות ש, שכן שיטת הבבלי, וחולק בכך על הירושלמי שהובא לעיל). ויש שכתבו בדעתם, שאף אדם שנמצא בעיר מוקפת חומה בי”ד באדר, אינו חייב לחגוג את הפורים בט”ו באדר אלא אם כן הוא נמצא שם גם בט”ו באדר (ראה חזו”א שם ס”ק א, בדעת הראב”ד על הרי”ף שם ו א), וראה שם שלדעת העיטור הוא מחוייב לקרוא ביום ט”ו כדין מוקף, כיון שלא ניתן להפטר מפורים לגמרי. אולם, בס’ עיר הקודש והמקדש ח”ג פרק כו כתב, שבאופן זה הוא מחוייב לקרוא ביום י”ד בלא ברכה, לפי שלא ניתן להפטר מפורים לגמרי והוא מחוייב לעשותו כמנהג כל העולם ביום י”ד.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל