שלום עליכם:
בשולחן שלמה סי' שי"ד מבואר דבעצם ליכא איסור ממרח בסבון משום ב' סברות,א' לא מתכוין בכלל למרח פני הסבון, ב' פני הסבון חלקין הן, ואין צורך להחליקם, ואעפ"כ כתב שהוא מדברים המותרים ונהגו בהם איסור.
רצוני בשאלה לבאר מה פשר הדבר, כל' מדוע למעשה החמירו, ומדוע לא נחשיב את זה כמנהג בטעות.
תודה רבה מראש
פורים שמח !!!
תשובה:
אין להשתמש בסבון מוצק בשבת, משום שהדבר נחשב כאיסור נולד בכך שמוציא ממנו קצף וממיס אותו, כמבואר ברמ"א בסי' שכו סעי' י.
ולעצם שאלתך, הרעיון של דברים המותרים שנהגו בהם איסור שאין להתיר בפניהם, הוא משום שאם תזלזל במנהגם עשויים לזלזל גם בדברים אחרים, לכן קבעו חכמים שמנהג שכבר התקבע אין להתירו. נדיר הרי מאוד שמנהג יתקבע בטעות…
