כתיבת טעמים שנראים רק באור אולטרא סגול במגילת אסתר

האם ניתן לרשום בכתב נסתר בספר תורה טעמים בכתב שנראה רק ע"י שמקרינים עליו אור אולטרא סגול, וכן במגילה וכיו"ב? כשבמצב רגיל לא רואים כלום – רק את הכתב בדיו.

תשובה:

שלום וברכה

העברתי את שאלתך להגאון רבי מנחם יהודה גרוס שליט"א רב לשכת הקדש לעניני סת"ם, והשיב שיש להמנע מכך, וכך כתב:

מצינו כתב סתרים בירושלמי (פ"ב דגיטין ה"ג) בני מדינחא שהם בעלי ערמה ביותר, וכשאחד רוצה לשלוח לחבירו בכתב דבר סוד וסתר, כותבו במי מילין שהן מים ששרה בהם עפצים, שאין הכתב ניכר על גבי קלפים שלהם (שהיו מעופצים, ואין מי מילין ע"ג מי מילין – פני משה) וזה שמקבל כתבו, שופך עליו דיו שאין בו עפצים, וקולט האותיות וניכר מקום הכתב על הקלף, ע"כ. מפורש בירושלמי דכתב הנעשה מחמת דבר אחר בלא שיעשה מעשה כתיבה כפי צורת הכתב, הרי זה מחוסר ב"וכתב", וחשיב כשפיכת דיו בעלמא.

ולכאו' הכ"נ נימא דיועיל לכתוב הטעמים ע"ג הס"ת בכתב תחבולה, שאינו נראה אלא ע"י שמקרינים עליו אור אולטרא סגול.

אלא שדעת הנוטה לחלק, דשאני כתב בני מדינחא דאינו כתב, כיון שמחוסר מעשה בעצם הכתב, ונזקק להוסיף עליו דיו שאין בו עפצים, שהוא העושהו כתב ניכר, ובעצם אינו אלא נוזל שקוף שא"א לראות אותיותיו ללא שיוסיפו עליו צבע. אבל הכא הכתב הרי קיים, והתוספת לעשותו ניכר אינה בגופו, אלא מבחוץ.

ועדיין יש לדון, דכיון שמראה הטעמים בנ"ד, אינו ניכר ללא הקרנה מבחוץ, יש מקום לדונו כדבר שאינו, דכן דעת הפוסקים מסכמת שראיית העין היא הקובעת את הדין, בין לקולא בין לחומרא, ולא הראיה באמצעות זכוכית מגדלת, אע"פ שמשתקף ומתברר שם המציאות היפך מראיית העין. ואם כן הכ"נ אין לדון הטעמים כאילו הם כתובים, כיון שא"א לראותן ללא אמצעי עזר חיצוני.

אלא שיש לחלק, ולדמות נ"ד להאי עובדא דמס' ע"ז (לט ע"א) בענין דג שלא ניכרו בו קשקשים, ורב אשי בדקו להדי יומא, ופרש"י שהעמידו כנגד השמש, וראה בו קשקשים דקים והתירו. והבינו מהגמ' שצריך לבדוק כנגד השמש. ומשמע שבאופן רגיל לא ניכרים הקשקשים רק ע"י מאור השמש, שהאירה בכל תוקפה על הדג, ועי"ז ניכרים הקשקשים.

עכ"פ למעשה לענ"ד דאין להתיר חידושים שלא עשו מעולם, וראוי לגדור צורת הכתיבה והקריאה ללא חידושים, דומיא למ"ש בשו"ת מהר"ם שיק (חיו"ד רסי' רסב) בענין שרטוט כפול שיש שמוסיפין מתחת לשרטוט הרגיל לגגי האותיות, שרטוט נוסף כדי ליישר מושבי האותיות. וכתב לפקפק על עשיית שרטוט נוסף זה, דכיון דשרטוט שורה אחת חובה הוא, אם יוסיף עוד שרטוט, גם השרטוט חובה יהיה כמו רשות אצלו (ועעי' מ"ש בקובץ לשכה"ק ח"ב עמ' לז). והכ"נ אם יוסיפו הטעמים כפי המוצע כאן, בהמשך יקילו בכתיבת טעמים שרואים ללא הקרנה, ובתואנה שאינם במראה דיו כשר, ועוד כיוצ"ב.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

חפשו מאמר

מדריכים הלכתיים

חפשו מדריך הלכתי

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל