המסתי שוקולד שלא ידעתי שהוא חלבי בסיר בשרי, שאלתי מה צריך לעשות עם הסיר (הסיר לא היה בשימוש בשרי ב 24 שעות שלפני), וכן מה עם הסכו"ם שהשתמשתי בשביל לערבב את השוקולד האם צריך להכשיר עכשיו את כל הסכו"ם כיון שאינני יודעת עם מה השתמשתי
תשובה:
שלום וברכה
לסיר יש לערוך הגעלה, לגבי הסכו"ם:
יש מהפוסקים שנקטו שכאשר מדובר לאחר 24 שעות שהיה ללא שימוש אין צורך בהכשרה, כיון שהחיוב להכשירו עתה הוא רק מדרבנן, מאחר והוא כרגע נותן טעם לפגם והשימוש בו אינו אוסר את המאכל, וממילא בכל כלי שאת נוטלת לשימוש הוא ספק דרבנן ולקולא. אבל יש שהחמירו בזה כפי שיבואר, ובמקום שניתן להכשיר בנקל ודאי יש להחמיר.
מקורות:
למעשה יש בענין זה מחלוקת: בשו”ע יו”ד סי’ קב סעי’ ג כתב שכיון שהכלי האסור התערב ברוב הוא בטל ואינו צריך הגעלה, ואפילו הוא בן יומו מותר להשתמש בו. אולם הש”ך שם ס”ק ח הקשה שהוא דבר שיש לו מתירין שאינו בטל, שהרי ניתן להגעילו. כמו כן נקט שכיון שיודעים מהבליעה זה נחשב שהאיסור ניכר, עיי”ש. בפרי מגדים שם דייק בט”ז שהחמיר בזה אפילו בכלי שאינו בן יומו, כיון שסוף סוף יש איסור דרבנן וניתן לבטלו על ידי הגעלה, ודן שאפשר שדי להגעיל אחד מהכלים ולא צריך הכל. לדבריו כלי שלא מועילה לו הגעלה יתכן שיש לזרוק אחד לפח, כיון שאם היה יודע מה אסור גם היה צריך לזרוק וממילא זה לא נחשב הפסד.
הלכה למעשה, בכלי שניתן להגעיל ראוי לחוש למחמירים ולהגעיל אפילו שאינו בן יומו, אבל בצלחות חרסינה וכדומה שלא מועילה להם הגעלה, יש לסמוך להקל אחר שעברו 24 שעות והכלים אינם בני יומם. אולם אין לחתוך עליהם דבר חריף.
מה עם המאכל עצמו? האם מותר לאכלו?
כיון שהסיר לא היה בן יומו ומן הסתם גם הסכו"ם, השוקולד מותר.
רוב הסיכויים שהסכו"ם כן היה בן יומו, אז מותר לאכול את זה או לא?
מותר. אא"כ ודאי היה בן יומו.
השאר תגובה