שלום, כבוד הרב, היום שלחתי שאלה כדלהלן וקיבלתי תשובה (שהעתקתי למטה גם כן). אני שכחתי להוסיף פרט שבזמן שראובן ביקש לקנות דולרים משמעון לא היו לשמעון את הדולרים אז, רק לאחר השבועה היזדמן לו להשיג דולרים בשביל שמעון ולמכור לו אותם (אף על פי שאלף דולר היו אז בשווי של ששת אלפים ומתיים שקל ולא ששת אלפים שקיבל מראובן).
האם הדין לא ישתנה וגם במקרה כזה שמעון רשאי למכור לראובן אלף דולר ב"מחיר מוזל"?
השאלה ראשונה שלי ותשובה שקיבלתי מכבודו הן ככך:
ראובן ביקש לקנות דולרים (אלף דולר) וגילה שישנם אצל שמעון ופנה אליו ביום ראשון ,אך שמוען לא רצה למכור אותם מיד ואמר לראובן שיפנה אליו בשבוע הבא . בכל זאת ראובן נתן לשמעון ביום ראשון ששת אלפים שקלים ואמר "אני אניח כסף שלי אצלך ואתה תתן לי את הדולרים מתי שיהיה נח לך". באמצע שבוע הבא שמעון היה מוכן לתת לראובן אלף דולר אבל התברר שלפי שער חליפין של אותו יום שמוען היה עלול להפסיד מתיים שקל אך הוא היה מוכן לוותר על מתיים שקל ואכן לתת לראובן אלף דולר.
האם אין בזה משום איסור ריבית? (לקח סכום מסוים ומחזיר יותר)
בתודה מראש.
תשובה:
שלום וברכה,
שמעון (מוכר הדולרים) שקיבל את הכסף והיה בדעתו למכור דולרים, חל הקניין לעניין מי שפרע. ומבואר בשולחן ערוך שאם היה קניין לעניין מי שפרע מסלק דין ריבית, ואין זה הלוואה ופירעון יקר. ולכן מותר לשמעון לתת אלף דולר למרות שעתה הדולר שערכו פחת.
תשובה:
אם לשמעון לא היו דולרים בזמן שקיבל את הכסף, אין כאן קניין גם לא לעניין מי שפרע, והמעות הם הלוואה. ולכן אם קיבל 6,000 ולאחר שבוע נותן דולרים בשווי של 6,200 יש בזה איסור ריבית.
בהצלחה.
