מה בדיוק המגבלות. האסור והמותר? איזה שמחה מותרת ואיזה אסורה? מעבר לאי-קבלת משלוח-מנות. מותר להשתכר? לאכול אצל קרובי משפחה (שאינם אבלים) או אצל חברים?
תשובה:
אם הוא רגיל להשתתף בסעודה אצל אותם קרובי משפחה בכל שנה אף בשנת האבל רשאי לעשות כך, אך אם אינו רגיל בכל שנה להשתתף בסעודת פורים ציבורית זו, לא יעשה כן בשנת האבל.
מותר לאבל להשתכר בפורים.
מקורות:
בשו"ת ישכיל עבדי חלק ח' סימן כ' מביא מהבאר היטב ביו"ד רמו,יח בשם תשובת מהר"ם מינץ שמותר לאבל תוך י"ב חודש לסעוד בסעודת סיום מסכת, וגם מפתחי תשובה ביו"ד שצא,ה שמשמע בים של שלמה שסעודת בר מצוה דינה כסעודת סיום מסכת והסיק שאם כן ודאי שלא גריעא סעודת פורים מסעודת סיום ובר מצוה דמותר להשתתף עמהם אף שהיא אצל אחר ולדעת המחמירים דדוקא בביתו מותר יהא מותר להזמין לסעודתו אורחים ולדעת המקילין אפילו חוץ לביתו, ומכיון דקי"ל דהלכה כדברי המיקל באבל אם כן ודאי דאין לנו למחות במי שהזמינו אותו לסעודת מצוה. וכן מובא בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שאם משפחות שני אחים רגילים מדי שנה לסעוד יחדיו את סעודת פורים בשעת אבילות שלהם מותר להם לסעוד יחד כמנהגם וכן מותר לאבל להזמין אורחים שהוא רגיל להזמינם תמיד וכן יכול ללכת לאכול אפילו במקום שיש כמה אורחים וכפי שהוא רגיל ללכת תמיד (הליכות והנהגות עמ' 25).
ובשבט הקהתי יו"ד חלק ג' סימן רצ"ב כותב להוכיח שמותר לו להשתכר כרגיל.
האם יש מגבלות על כמות המשלוחי-מנות שמותר לו לשלוח או למי לשלוח? או שזה רק איסור לקבל? האם יש גם איסור לקבל מתנות לאביונים?
אבל שולח רק משלוח מנות אחד ולאחר מקרוביו, ולא יתן שם דברי שמחה של תפנוקים אלא מאכלים, משנה ברורה תרצו יז.
ובקשר לקבלת מתנות לאביונים? מותר לו לקבל?
אין כל בעיה.
השאר תגובה