שלום, כבוד הרב
לוי, אביו של ראובן אשר מתחת לגיל בר מצווה, שלח על ידו משלוח מנות לאביו של שמעון (ילד שלומד בכיתה של ראובן) ואמר לו "תמסור את המשלוחי מנות האלה לשמעון ותאמר לו שימסור אותם לאביו". ראובן מסר את משלוחי מנות ששולחו על ידו לשמעון במילים "אבי שלח אותי שאמסור לכם את זה", שמעון שמח ובסופו של דבר נתן את החפצים לאמו במילים "זה משלוחי מנות ששלח לנו אביו של ראובן".
אז השאלה היא: האם ילד ראובן היה רשאי למנות את חברו שמעון שליח שלו אשר גם הוא מתחת לגיל בר מצווה (עם תפקיד של מסירת משלוח מנות לאביו כמו שמתואר בשאלה) ואיך לתקן את הסיטואציה במקרה הנ"ל?
בתודה מראש!
תשובה:
אין כל בעיה, העיקר במשלוח מנות הוא שהמשלוח יגיע למקבל מכוחו של הנותן, ואין צריך בזה את גדרי שליחות הרגילים.
מקורות:
אף על פי שכלל הוא בידינו: "מצוה בו יותר מבשלוחו" [כלומר, ראוי לאדם לקיים את מצוותיו בעצמו ולא על ידי שליח (ראה קידושין מא א)], מצות משלוח מנות מתקיימת לכתחילה על ידי שליח, משום שנאמר בה (אסתר ט כב): "ומשלוח מנות" – לשון "שליחות" (שו"ת יהודה יעלה או"ח סי' רז; אשל אברהם [בוטשאטש] או"ח סי' תרצה. וראה שו"ת יהודה יעלה שם שמצדד, שאף ראוי יותר לשלוח מנות על ידי שליח, שבכך מתכבד המקבל יותר. וראה שו"ת בנין ציון סי' מד). כמו כן, כתבו אחרונים שניתן לשלוח את המנות על ידי קטן שאינו בן י"ג שנה, או על ידי גוי. ואף על פי שבכל דיני התורה שצריך בהם דין "שליחות", קטן וגוי אינם ראויים לשמש כשליח [ראה רמב"ם שלוחין ושותפין פ"ב ה"א-ב], שונה בכך מצות משלוח מנות, בה אין צריך שליח ממש, ודי בכך שהמנות יגיעו לידי המקבל מכוחו ובהוראתו של הנותן (מקור חיים [לבעל חוות יאיר] סי' תרצב ס"ק ג; חתם סופר גיטין כב ב, וראה פסקי תשובה ח"א סי' קמח; שו"ת יהודה יעלה שם).
