שאלה:
בעניין אכילת בשר ודגים: כאשר מתברר שאין סכנה, בטל האיסור. וכשם שבטל האיסור לשתות משקים מגולים במקום שאין מצויים נחשים .. קל וחומר כאשר יש אמוראים וראשונים שסברו מעיקרא שאין סכנה באכילת בשר עם דג. האם נוכל לומר לפיכך שהלכה כרמב"ם ודעימיה שאין איסור לאכול דג עם בשר?
תשובה:
שלום וברכה,
בענין זה הרי אין מדע מדוייק, כלומר פשוט וברור שגם בזמן חז”ל לא כל אדם שאכל דג ובשר חלה בצרעת, אלא שיש בכך סכנה כזו, וזה מזיק לגוף, יתכן שעל אחד ישפיע יותר ועל אחר פחות, יתכן שגם אופי ההשפעה ישתנה עם הזמן. לכן בעצם כל הנושא של “נשתנו הטבעיים” הוא ודאי קיים אבל אינו דבר מדוייק עד כדי שנוכל לומר בודאות שדבר שהתקבל לאיסור בטל לגמרי. משום כך נעשתה ההבחנה שאומרת שמה שנפסק והתקבל בעם ישראל לאיסור אין לשנות בו, ומה שלכתחילה לא נקבע כל כך ולא התקבל, נאמר לגביו שומר פתאים ה’. זאת מלבד הקביעה שאומרת במקרים רבים שאף שבטל הטעם לא בטלה התקנה, משום שיש בה גם ענינים נוספים על פי סוד.
מקורות:
ראה כאן בהרחבה בענין זה.
