מתנות לאביונים – לחץ כאן

בשר שלא עבר חליטה – מנהג תימן

שאלה:

שלום וברכה, אני רוצה לשאול בענין החליטה של הרמב"ם שנהגו בה יוצאי תימן. אדם הנוהג לחלוט, שהוזמן לאירוע ואישר הגעתו, ובאירוע הגישו תבשיל מעורב בעוף וירקות. אמנם לשיטתו זה לא טוב שהעוף לא עבר חליטה, אך האם יהיה מותר לו לאכול את הירקות? רציתי להציע שאולי מותר, מפני שטעם החליטה הוא "שלא יצא דם", ואם לא חלטו, לשיטת הרמב"ם פורש דם לתבשיל ואוסר אותו מדין "אין מבטלין איסור דאורייתא לכתחילה" (אני יוצא מנקודת הנחה שלשיטת הרמב"ם גם דם זה אסור מדאוריתא) כפי שכתב בהל' מאכ"א טו,כה, אך שם באר שחז"ל קנסו רק את החוטא שביטל את האיסור, אבל לאחרים מותר. וכתב שם הכס"מ שאם החוטא התכוון לבטל את האיסור בשביל אחרים, גם להם אסור. אך במקרה דנן הטבחים לא חטאו כאשר לא חלטו, כי הסתמכו על הפוסקים הסוברים שאין זה דם. אז אולי במקרה זה לא חל הקנס ויהיה מותר לאכול היקרות שהתבשלו עם העוף? מה דעת הרב, מה הדין? תודה רבה.

תשובה:

שלום וברכה

ראה שו"ע המקוצר סי' קלב שכיון שבזמנינו העוף שוהה במילחו שעה, סומכים שגם לדעת הרמב"ם אין צריך חליטה ומותר לאכול גם את העוף. כמובן בדיעבד בשמחות וכדומה, לכתחילה יש לחלוט כפי המנהג.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל