שאלה:
שלום לכבוד הרב 1.מובא בסימן צ שאם לא יכול להתפלל במניין. אז יכול להתפלל בזמן שהמניין מתפלל. השאלה שלי לאיזה מרחק מקסימלי יכול להיות בין המניין ליחיד שמתפלל שהעצה הזאת תועיל? 2.תרומות ומעשרות איך עושים. ומה עושים עם המעשר עני ולגבי מעשר שני מה עושים? והאם המטבע שעליו פודה צריך להיות ממש איתו כשפודה או מספיק שתיהיה אפילו בבית אחר? 3. אם נמצא בפרדס שמרשה לקטוף תפוז אחד. האם חייב במעשר? ומתי מתחייב?
תשובה:
שלום וברכה
1. הנושא אינו המרחק, אלא בעקרון מדובר בציבור שהוא רגיל להתפלל איתם, ראה לקט הקמח החדש שם אות נח, וכ"ה בתפילה כהלכתה פרק ח הערה טז בשם הגרי"ש אלישיב והגרש"ז אויערבך, אבל גם יחיד שנמצא בכפר שאף פעם אין שם מנין, יכול לכוין לשאר קהילות ישראל, כך מבואר במשנה ברורה שם ס"ק לא-לב. גם בזה יש משהו.
2. על סדר הפרשת תרומות ומעשרות, ראה כאן בהרחבה.
3. הנושא של אכילת עראי שהותרה מאוד מוגבל: פרי שאין דרך לאוכלו בפעם אחת, כמו אבטיח, אפילו אחד קובע למעשר, ויש שהחמירו בזה אפילו בתפוז כיון שיש בו כמה פלחים! ראה חזון איש דמאי ז כד. בשערי צדק ג יז החמיר אפילו בתפוח עץ וכדומה שאינו נאכל אלא בכמה נגיסות… לדבריו בכלל כמעט ודין זה לא קיים…
יום נעים.
לגבי התשובה הראשונה. משמע מהמשנה ברורה בסעיף קטן לא שיתפלל בנץ כי יש קהילות שמתפללות בנץ כלומר לא צריך לדעת על מקום מסוים שמתפלל בו אפילו מתפלל בשעה שודאי יש יהודים אחרים שמתפללים במקום מסוים ואין הגבלת מרחק כלל?
אכן לזה ציינתי מדבריו, רק ציינתי קודם לכן שיש כן עדיפות למנין שהוא קבוע בו אם יש לו כזה דבר, והראיתי מקורו…
השאר תגובה