לתרומות לחץ כאן

דין יורד שאומר עקור אילנך וצא

שאלה:

שלום כתוב בנתיבות ס' שע"ה אות ב' שאם בעקור אילנך מדובר בדבר שאי אפשר להחזיר- הבעלים לא יכולים להגיד עקור…. ברצוני לדעת גדר דין זה- האם זה גם בשדה שלא עשוי ליטע והאם אפשר להגיד עקור במקרה שניתן לעקור פיזית אבל היא כרוכה בהוצאות גדולות שיפול לכאורה על היורד. כלומר האם ההוצאות עושה שזה כאילו אי אפשר לעקור- וכמו בגד צבוע. תודה מראש

תשובה:

שלום וברכה,

כאשר אומר בעל הבית עקור אילנך, בזה עושה שהשדה אינה עשויה ליטע, ואין לו ורך בנטיעות.

ראה בחזו"א שכתב שאם עלות הנטיעה היא יותר מהאילן, וכשאומר לו עקור מפסידו את כל הנטיעה, הרי זה כאין אפשרות לעקור. (ולפ"ז כ"ש אם עלות העקירה שווה הרבה נחשב שאין אפשרות לעקור). וכתב החזו"א שבמקרה שעלות הנטיעה יקרה יותר מהנטיעה לא נוכל לחייב את בעל השדה לקבל את האילנות בגלל שהנוטע הוציא סכום גדול בנטיעה. וביאר שאנו רואים את טענת הבעל השדה כשאומר עקור אילנך, האם טוען כן רק משום שאינו רוצה לשלם, ובאמת ניח"ל בנטיעות, בזה לא מועיל טענתו של עקור – כשאין אפשרות לעקור או להוציא את הצבע. אבל אם רואים שבאמת אינו מעוניין בצבע או באילנות לא נוכל לחייבו לשלם עבור השבח.

בהצלחה.

מקורות:

חזו"א ב"ק סימן ב סוף אות ו. וב"ב סימן ב אות ו. 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל