שאלה:
שלום! מה הדין במקרים הבאים? אשמח למקורות, תודה! א. חייל צריך להגיע לבסיס עד השעה 9, הוא קם ב7 והנסיעה היא שעתיים (הוא לא יקבל אישור מהמפקד לאחר). האם מותר לו לצאת לדרך ולהתפלל במהלך הנסיעה, או במקרה שיוכל להתפלל כשיגיע ליעד כאשר זה לפני זמן תפילה (וקורא ק"ש לפני), האם רשאי לצאת לדרך ולהתפלל כשיגיע? ב. האם מותר לחייל להיות תורן מטבח לפני התפילה מוקדם בבוקר (אחר עה"ש) בגלל אילוצי המערכת הצבאית, כדין העוסק בצרכי ציבור? ג. ככלל הההוראה בצה"ל היא שלא לעשות פעילות לפני התפילה. האם פעם ב.. כאשר יש צורך צבאי משמעותי, ניתן להתיר זאת (כשקמים אחר עה"ש)? כמובן בתנאי שמפסיק לק"ש ולתפילה. תודה
תשובה:
שלום וברכה
1. באופן עקרוני יש איסור לצאת לדרך לפני התפילה, ולכן יש לקום ולהתפלל בהנץ החמה ואחר כך לצאת לדרך. אמנם בשעת הדחק גדול שמאיזו סיבה אינו יכול כך לעשות, המיקל לנסוע אחרי שאמר ברכות השחר וקרא קריאת שמע יש לו על מה לסמוך, ראה שו"ע סי' פט שעי' ג וברמ"א שם.
2. אם יש מנין קבוע והוא יגיע למנין, יש להקל, הוא עוסק כאן בעצם בצרכי מצוה, החיילים צריכים ארוחת בוקר במועד וזו התורנות שלו. אבל שוב, רק אחרי ברכות השחר. וכאן הרי לא הגיע זמן תפילת שחרית לכתחילה.
3. כאשר יש צורך משמעותי צבאי יש להקל, לא גרע מאדם שפרנסתו דוקא אז וזה דבר האבד שהקלו לו.
תצליחו בפועלכם, וגם לשמור על עצמכם פיזית ורוחנית לסיים את השירות בריאים ושלמים ובמעלתכם הרוחנית ללא וויתורים!
מקורות:
ראה משנה ברורה סי’ פט ס”ק יז, לז, על פי אליה רבה שם ס”ק ח, יב. כמו כן בס’ שבילי דוד שם ס”ק ד וס’ דברי תורה ח”א סי’ טז בשם חי’ הרי”ם כתבו להמליץ טוב גם על אלו המתחילים עבודתם לאחר עלות השחר שכבר הגיע זמן תפילה או אפילו לאחר הנץ החמה, שכיון שהוא דבר האבד וכרוך בהפסד ממון יש להקל על ידי שיאמר ברכות השחר וקריאת שמע, ובלבד שיזהר שלא לאחר זמן תפילה. והוסיפו עוד על פי דברי הרמ”א בסי’ רמח סעי’ ד שההולך לסחורה נחשב כהולך לדבר מצוה, וזאת מותר לעשות גם לפני התפילה.
