שאלה:
שלום לכבוד הרב 1. כתוב במשנה ברורה בסימן קסח סעיף קטן כד לעניין פת הבאה בכיסנין "אך אם אכלו לבדו ושבע ממנו…. צריך לברך עליו המוציא וברכת המזון". אם אכלתי ארוחה גדולה וסיימתי אותה וכבר ברכתי ואחרי שעה מביאים לי עוגה כזית נניח (שזה כבר לא קינוח) האם אני חייב לברך על זה המוציא כי זה משלים לי להשביע שוב כי אני קצת רעב שוב בגלל ההפסקה של השעה. 2. ובנוסף כתב שם שאם אכלו עם דברים אחרים שמלפתים בהם את הפת אם אכל סגי כשאכלו שיעור שאחרים רגילים לשבוע. כמה פת הבא בכסנין צריך לאכול כדי שדברים שיצטרפו אליו יגרמו שצריך המוציא? (אני מדבר רק על השיטה הראשון של המשנה ברורה! לא השיטה שצריך ג או ד ביצים. ששם כנראה לא מסתכלים על הדברים הבאים ללפת אלא רק על הפת הבאה בכסנין. האם מה שכתבתי בסוגרים נכון?) 3. האם הכוונה של המשנה ברורה בסוף הסעיף קטן שחוששים לשיטה של הג או ד ביצים בגלל שיותר קל להגיע לשיעור הזה מאשר לשיעור הראשון של כשיעור קביעת סעודה?
תשובה:
שלום וברכה
1. מה שכתב המשנה ברורה שאם אכלו לבדו ושבע ממנו מברך וכו' הגם שאחרים לא שבעים ממנו, מדובר באופן שמבחינתו זה עצמו דבר משביע, רק השאלה אם בטלה דעתו אצל אחרים שאינם שבעים ממנו, ובזה אמר שכיון שגם הם ישבעו ממנו בצירוף דברים אחרים לא בטלה דעתו. אבל במקרה שלך גם הוא אינו שבע ממנו לבדו, רק בגלל שכבר אכל הרבה לפני שעה, ולכן אין כאן חשיבות של קביעות סעודה. ואגב זה מקרה מאוד מצוי, שכן העצה הידועה כדי שלא להתחייב ברכת המזון, היא בדיוק כך, לאכול את כל הירקות וכו' לפני המזונות, ורק בסוף את העוגה, וכך הם לא מצטרפים לה לשיעור הברכה, אף שודאי אחרי העוגה הוא כבר שבע לחלוטין בגלל כל מה שאכל קודם לכן…
2. ברור שכוונת המשנה ברורה אפילו לכזית עוגה אבל למעשה ידועה בזה הכרעת הגרי"ש אלישיב כפי שהובאה בס' וזאת הברכה ועוד, שלא נהגו לחשוש לדעה הזו של צירוף שאר מאכלים אלא בצירוףך הדעה השניה, כלומר כשאוכל ג' או ד ביצים, הגם שמנהג בני אשכנז שלא מברך ברכת המזון עד שיאכל כשיעור שאנשים רגילים לאכול בסעודה, כאן שיש צירוף מאכלים אחרים די בג' ודו' ביצים.
3. נכון.
ברכה והצלחה
