לתרומות לחץ כאן

קנה חברה בידיעה שיש בה חובות והתברר שהחובות יותר גדולים

שאלה:

שלום וברכה, שאלה נוספת באה אלי. מדובר באדם שרצה לקנות חברה, ובשביל זה הוא בירר מה מצבה של החברה מבחינה כלכלית. ועבור זה עשה בדיקה אצל רואה חשבון. והרואה חשבון אמר לו שיש כך וכך חובות בחברה. ובכ"ז אותו אדם התרצה וגמר את העיסקה וקנה את אותה חברה. לאחמ"כ הוא גילה שהחובות של החברה הם יותר גדולים ממה שאמר לו הרואה חשבון, והוא רוצה לבטל את העיסקה ולהחזיר את החברה למוכר בטענה שזה מקח טעות. ויש לציין שהמוכר כשמכר את החברה לא אמר לו כלום, ולא הזכיר שיש חובות. השאלה היא א' האם זה מקח טעות מאחר והמוכר לא הודיע כלום אף שלכאורה ידע את מצב החובות. או שאין זה מוטל עליו להודיעו מאחר ויכול הקונה לברר אצל רואה חשבון, וגם הלוקח גילה בפירוש שהולך לברר אצל רואה חשבון. וגם יש לדון עוד שאולי המוכר לא תמיד יודע בדיוק מצב החברה, כי לא מדובר על דבר שחור ולבן, וזה דורש תמיד בדיקת רואה חשבון. וב' יש לשאול אם אין זה מקח טעות, האם הרואה חשבון שהטעה אותו צריך לשאת בהפסדו של הקונה, ולשלם לו את מה שהפסיד. וכעין מראה דינר לשולחני. תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה,

החובות שיש לחברה נחשב למום במקח, והרי זו עילה לבטל את המקח. ולמרות שהסכים לקבל חובות, אך חובות קטנים הסכים ולא לחובות גדולים. יש הסוברים שאם היה יכול להבחין במום והתרשל ולא בדק נחשב למחילה. אמנם כאן זה לא שייך מאחר וראינו שניסה לבדוק ולא הצליח להבחין בגובה החובות. ולכן יכול לבטל את המקח. 

אם לא יצליח לבטל את המקח בגלל שהמוכר ברח, או בגלל שהמוכר אדם אלים, יכול לתבוע את הרואה חשבון שהטעה אותו ונתן לו מקח לא טוב, כדין מראה דינר לשולחני שבשכר חייב.

בהצלחה.

מקורות:

ראה שו"ע חו"מ סימן רלב סעיף ג גבי השתמש במקח הוה מום. וראה בסמ"ע בשם ה"ה שגם יכול להבחין נחשב למחילה. וראה עוד ברע"א בשם המחנ"א שאם הודיע שרוצה ביטול אין ההשתמשות נחשב למחילה. וממילא ה"ה שאם בדק ולא מצא, הרי זה הוכחה שלא מוחל, ולא אומרים שיכל להבחין יחשב למחיה.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. תודה על התשובה. מדוע לא יכול לטעון המוכר שזה דבר שיכול לבדוק היטב אצל רואה חשבון, וא"כ מה שהרואה חשבון במקרה הזה טעה אינו באשמת המוכר, ועל הלוקח לסבול זאת, ואין זה מקח טעות, כי בעיקרון יכל לבדוק את זה היטב, ורק שבפועל הרו"ח טעה. ועל הלוקח להסתדר עם הרואה חשבון וזהו? מדוע לא נאמר כן ? [אולי כי זה מחילה בטעות].
    ועוד שאלה, האם זה משני אם המוכר ידע את המום, אף שהלוקח יכל לבדוק, דנימא שהמוכר היה צריך לומר לו ?

  2. שלום,
    נכון שיכל לבדוק ולא בדק נחשב למקח טעות. אבל במקרה שהקונה ניסה לבדוק ולא הצליח להבחין בכל המומים, אין כאן מחילה ויכול לבטל את המכר.
    מוכר דבר שיש בו מומים, אם המומים גלויים לעין כל, אינו חייב להודיע לקונה כיון שהלה יודע. אבל אם המומים לא גלויים לעין כל, חייב להודיע. במקרה דנן נכון שניתן לראות את המומים על ידי רואה חשבון, אבל לא עדיין לא נאמר שיחשב למומים גלויים שרואים לעין כל, מאחר וניתן לומר שמא לא הצליחו לראות את כל החובות, ואין המוכר יכול לומר סבר וקיבל.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל