יחס של כבוד מתוך קירבה בין איש לאשתו

שאלה:

גיליתי לדאבוני הרב כי כשאני משוחח עם אנשים זרים אני אדיב ונחמד ואילו כשאני משוחח עם אשתי אין התנצלויות, אין "סליחה/בבקשה/תודה" זה יותר סגנון של "תעשי לי כך וכך" (אני צריך שתכיני לי / שתכבסי לי וכדו')

תשובה:

שלום וברכה

בענין זה אכן צריך זהירות יתירה… מצד אחד, אכן כללי הנימוס שנוהגים עם אנשים זרים לא מתאימים לנו בתוך המשפחה, דוקא הקירבה מביאה להסרת מחיצות וגם נימוס הוא מחיצה, אבל ברור שאין הכוונה שמותר חלילה לפגוע או לא לנהוג כבוד והבנה ואהבה בבן הזוג, ההיפך, לכן אתה צודק שהשפה בבית אכן שונה מבחוץ, אבל רק ככל שזה נובע וגורם קירבה ולא להיפך.

דבריך מזכירים לי רעיון ששמעתי פעמים רבות מאבי שליט"א: הובא בחז"ל שתלמידי רבי עקיבא נפטרו בין פסח לעצרת משום שלא נהגו כבוד זה בזה. והשאלה הנשאלת, היא היאך יתכן שדוקא אצל רבי עקיבא שלימד כל ימיו "אמר רבי עקיבא ואהבת לרעך כמוך", דוקא אצלו נוצר זילזול כזה בין אדם לחברו?! והתשובה פשוטה, דוקא האהבה והקירבה היא שגרמה לזילזול, הרבה יותר קל לכבד אדם זר מאדם קרוב, עם הקרובים אין מחיצות, וכאן אכן האדם נבחן האם הוא יודע לשלב יחס קרוב ללא מחיצות עם כבוד הדדי ברמה הנכונה הקרובה והמתאימה בתוך המשפחה הקרובה.

ערב טוב ומבורך.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל