שאלה:
מי שנמצא בחותנה ובסוף הסעודה התחילו ריקודים כנהוג, והוא לא רעב גם בגמר הריקודים, אולם עקב הריקודים הוא צמא, האם זה נקרא שיעור עיכול ולא יוכל לברך ברהמ"ז ? [ידוע לי כי מי ששתה וכעת צמא כבר איבד את הברכה, גם אם זה עקב ריקודים. שאלתי היא, מכיון שכאן הוא באמצע סעודת אכילה, ולא שתיה גרידא]. תודה.
תשובה:
שלום וברכה
לגבי חיוב ברכת המזון אין נושא, ברור שהוא חייב כיון שהוא עדיין שבע מאכילתו, השאלה היא רק האם חייב לברך על מה ששותה כיון שהמשקה אינו "דברים הבאים מחמת הסעודה" שהרי לא צמא מחמת מאכלו אלא מחמת הריקודים. למעשה המנהג שלא לברך, אבל רבים נוהגים כדי שלא להכנס לסבך הזה, מיד לאחר האכילה לברך ברכת המזון, ורק אחר כך לרקוד. בכך גם מרוויחים, שכל אותם אורחים שעוזבים את העולם לאחר הסעודה אינם מפסידים את השבע ברכות. ואם ימשיך לאכול אחר כך משהו יש לצדד עוד לקולא, שהשתייה היא כדי לאפשר את המשך האכילה, וזה גם טפל לסעודה.
