שאלה:
שלום וברכה
בשבוע זו הולך להתקיים שמחה בבית מדרשינו שאחד מבעלי השמחה שהוא אדם מפורסם והוא טוען ופירסם זאת ברבים שמותר לצדיק ומקובל לעבור על אביזרייהו דג"ע, ורציתי לשאול האם מותר לתת עליה לתורה לכזה אדם או להגישו לעמוד כשליח ציבור
תשובה:
שלום וברכה
חלילה מלפגוע באדם ביום שמחתו. חשוב להבין, האיש הזה אינו כופר חלילה, הוא פשוט בטראומה! הוא היה תלמיד של אדם שבאמת בעברו היה צדיק ותלמיד חכם עצום, והוא לא מסוגל לקבל את זה שרבו לעת זקנתו אינו בריא כמו בעבר וזה הוביל אותו למעשים שלא יעשו, ולכן סביב זה הוא מפתח תאוריה שאמנם היא שגויה ומסוכנת מאוד, אבל זה נובע מהמצב הנפשי שהוא נקלע אליו ולא מתוך רוע או כפירה חלילה.
יש להתפלל שה' ירפא לכל שבורי לב אבל לא לבייש יהודים בלא צורך.
אני מכיר את המקרה ומדובר כאן במערכה ציבורית נגד רב שעובר על כל התורה כולה בשאט נפש ולא רק באביזרייהו דג"ע.
ומכיוון שההחלטה האם לתת או להימנע מלתת למישהו עליה אינה תלויה כלל בהגדרה ההלכתית ה"יבשה" וה"טכנית" של המינוח "אפיקורס". ההחלטה קשורה לשאלת הגושפנקא הציבורית והחברתית שניתנת באופן אוטומטי למי שמקבל עליה, וממילא כל מי שיש בעיה להעניק לו גושפנקא כזו אמור לא לקבל עליה.
אדם שמקל ראש באביזרייהו דג"ע, או מקל ראש במשקל הראייתי העצום שיש לגבי איסורי החנק של הרב הזה, הוא אדם מסוכן מבחינה רוחנית וגשמית, וככזה אסור לתת לו עליה, לאו דווקא מדין "אפיקורס" אלא יותר מדין "רודף". רודף של תורת ישראל, רודף של כלל ישראל, ורודף של הרבה יחידים (ויחידות) מישראל.
אם מישהו חשוד בפדופיליה לא אניח לו להיות מלמד תינוקות או מדריך נוער בפנימייה. הוא הדין שמי שללא כל ספק הינו בעייתי לגבי עיקרי העיקרים של חומות דת וקדושת ישראל – לא אניח לתת לו כבוד כאילו היה "אחד מן המניין". חוץ מ"ההלכה היבשה" יש כאן רגישות ואחריות הציבורית הנדרשת לגבי "הלכות" מסוג זה.
לדעתי אין סיכוי שמישהו ישתכנע, כולם רק נדים ברחמים למצב הנפשי אליו נקלע אותו תלמיד טועה/תועה, אבל יתכן שאתה צודק.
השאר תגובה