שאלה:
שלום. האם מעביד רשאי להפריש מעשר ממשכורת של ראובן שעובד אצלו כבר כמה שנים ללא הסכמתו כאשר במקום (עיר) שמודבר עליו יש כמה מוסדות שכן המעביד מפריש מעשר ממשכורת של אלו שעובדים אצלו. האם נאמר שזה מנהג המקום? (מעניין שהמעביד שבשאלה לא היה מפריש שום כספי מעשר ממשכורת של ראובן עד שאשת ראובן לפי תומה אמרה לאשת מעבידו שעושים ככך במוסד ששם היא עובדת. בוודאי זה היה בלי כוונה שלאישה יתחילו לעשות ככה). תודה רבה!
תשובה:
שלום וברכה
אין רשות למנהל המוסד לקחת מעשר כספים מתוך המשכורת ולחייב את עובדיו לתת אותה לו בדוקא, כיון שבאופן זה כלל לא יוכלו לנכות סכום זה מכספי המעשר, והם צריכים להפריש שוב! הוא יכול לבקש באופן שאינו מחייב, אבל לא יותר מכך.
בענין זה כתב הגאון רבי יוסף פליישמן אב”ד נתיבות חיים כך:
כולל שמתנה עם האברכים לתת את כספי המעשר לכולל, האברכים אינם רשאים לתת כסף זה מכספי מעשר, אלא מכספי חולין ((שכל תנאי שבממון קיים, והאברך חייב לתת לכולל את ה’תרומה’ שהם דורשים, ואין אדם פורע את חובו מכספי מעשר. וכן הביא בספר באורח צדקה פרק יא הערה קטו בשם הגרי”ש אלישיב שליט”א והגרש”ז אויערבאך.)). אבל אם הכולל דורש מן האברכים לגייס תרומות לכולל, רשאי אברך, שמתבייש להתרים אחרים, לתת מכספי מעשר, חוץ משווי ההנאה על שחסך את הטרחה והבושה, שאותו יש לתת מכספי חולין ((על כל אחד לשער בעצמו, לפי מצבו, כמה היה מוכן לשלם כדי לחסוך את הטרחא או את הבושה להתרים אחרים. והראיה ממה שפסקו הרמ”א בחו”מ סי’ רסד סעיף ד והנתיבות שם סק”ה שאם ראובן הציל את שמעון מבית הסוהר, ולוי היה יכול להשתדל להציל שמעון חינם, חייב שמעון לשלם לראובן כפי שווי הנאתו שלא נצרך לבקש טובה בחינם מלוי, ואם כן אף בנידון דידן יש לנכות שווי הנאה זו. ויש הרבה אנשים שהנאה זו שווה להם כסך כל התרומה, ואינם יכולים לתת מכספי מעשר כלום.
מסיבה נוספת המעביד עושה כאן שלא כהוגן, לא בהכרח שכל עובדיו חייבים במעשר כספים, זה תלוי במצב הכלכלי של העובד ואין לו רשות לקחת כסף שאולי המעובד כלל לא מחוייב בו, יש להעמיד את המעביד עם חומרת המעשה.
