שאלה:
שלום וברכה. יהודי גידל פירות בא״י. האם מותר לו למוכרם לנכרי בלי להפריש תרו״מ? תודה
תשובה:
שלום וברכה
מותר למכור פירות טבל לגוי, ואין חשש שמא ימכרם לישראל והלה יהיה סבור שהם של גוי ויאכל בלי תרומות ומעשרות, כיון גם הקונה את הפירות מן הגוי יודע שצריך לעשרם כי ידוע שרוב הקרקעות בארץ של ישראל והם חייבים בתרומה ומעשרות. אכן אם אותו גוי יש לו קרקע יש לצדד שאסור מהחשש הנ"ל שהקונה יבוא לחשוב שאין צריך לעשרו.
ועי' בספר מראות יחזקאל עמ' תרכ שהוסיף ופירש בדין זה שאין לחוש גם לכך שהגוי ימכרנו לישראל מומר ואם כך עובר על לפני עוור, מכיוון שהמומר יכול לקנות פירות גם במקום אחר ובכה"ג אין זה נחשב כלפני עוור.
[ אמנם דן שם באופן שידוע שיש לגוי זה שדה שאסור שהכא נמי יש לחוש במקרים דומים שאנשים לא יעלו על הדת שהגוי קנה את הפירות מישראל כגון באופן שהגוי דר בישוב קטן שאין בו חנות ומוכר דבר מועט ומשום כך רבים סומכים שאין לחוש שקנה אותם מישראל ואם כך אסור למכור טבל לגוי כזה].
האם כשקיים חשש שמא יכור לישראל האם ייעשר בברכה? מחד גיסא גוי מותר בטבל מאידך גיסא זה רק חשש שמא ימכור לישראל ושמא לא ימכור? ונמצא שלא היה צריך לעשר שאין עניין לעשר טבל אלא רק לא לאכול.
כל עוד זה של היהודי הוא יכול לעשר ברכה גם אם אין לו כוונה כרגע לאכול.
לכאורה שאלה זו תלויה במחלוקת הט"ז יו"ד סק יז ורע"א, אם חובה לעשר טבל אף שעדיין לא אוכל (ט" ז) או החובה רק כשאוכל (רעא) ולפ"ז כשמוכר לגוי אין צריך לעשר שהרי לא מתכונן לאוכל. ואולי אף אין חובה וממילא גם לא יוכל לברך ?
מסתבר שגם אם אין חובה יש מצוה.
השאר תגובה