שאלה:
1. האם לדעת הרב עובדיה זצ"ל נדרש לעמוד בפני זקן שלא שומר תורה ומצוות אבל מניח תפילין לפעמים? 2. מה עושים כאשר במהלך שיעור תורה (כאשר כולם יושבים) עובר לידי זקן? האם נדרש לעמוד?
תשובה:
שלום וברכה
א. החיוב לקום בפני זקן בן שבעים שנה הוא גם בעם הארץ ובלבד שלא יהיה רשע. לענין אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות בזמנינו נחלקו הדעות, יש סוברים שהואיל והם נחשבים לענין כמה דינים כתינוקות שנשבו דינם כעם הארץ ולא כרשע, ויש סוברים, שאין זה כבוד לקב”ה שאנחנו מכבדים בקימה אדם המחלל שבת בפרהסיא. להלכה, הכריע הגרי”ש אלישיב, שכיון שבלאו הכי אנשים מוחלים על כבוד זה, ניתן להקל שלא לעמוד בפני אדם שאינו שומר מצוות.
זקן גוי, אין חיוב לקום בפניו אלא רק לסעדו ולסומכו, ואף זאת, יש אומרים שאינו אלא בגוי המקיים ז’ מצוות שנצטוו בהן בני נח.
ב. לגבי תלמיד חכם מבואר בשו”ע סי’ רמד סעי’ יא שגם באמצע הלימוד צריך לקום, ולכאורה נראה שכך גם בפני שאר זקנים.
מקורות:
על החיוב לקום בפני עם הארץ ראה תוס’ ורא”ש קידושין לב ע”ב, והובאו דבריהם ברמ”א יו”ד סי’ רמד סעי’ א, והוסיף שאם הוא רשע אין חיוב לעמוד בפניו. על ההגדרה של רשע לענין זה, כתב הבן איש חי: אלו הבריונים שיודע בהם שאינם מתפללים ואינם מניחים תפילין אינו חייב לקום בפניהם כלל. אולם, דבריו אמורים לגבי אנשים בזמנו שכולם ידעו משמירת המצוות, ומי מהם שלא הקפיד על תפילה ותפילין עשה זאת בזדון ליבו ודינו כרשע לכל דבר, אולם לענין זמנינו נחלקו הפוסקים, דעת הגרי”ש אלישיב שמן הדין חייבים לכבדם, אלא שרגילים הם למחול, ואילו הגר”נ קרליץ חושש שנתינת כבוד ליהודי מחלל שבת, מהווה זילזול בכבוד שמים.
על זקן גוי, ראה שו”ע שם סעי’ ז. מקור החילוק בין גוי המקיים את מצוותיו לזה שאינו מקיימן הוא ביראים סי’ רלג.
