שאלה:
כשראובן בא לתבוע את שמעון האם לא נותנים לו לדבר עד למועד הדיון או ששומעים מה הסיפור לפני שקובעים זמן?
תשובה:
שלום וברכה,
אסור לדיין לשמוע צד אחד שלא בפני הצד שכנגדו, ולכן אין לשמוע צד אחד לפני ששתי הצדדים באו לדיון. מותר לדיין לברר מהו נושא הדיון ותו לאו. אבל אם התחיל לשמוע את טענותיו של האחד ויודע שיהיה אמור לשבת דיין על הנושא, יש לו להימנע מלשבת בדיון. ואם לא ידע שיהיה דיין בדבר זה, שומע צד אחד, מותר לו לשבת דיין.
מקור הדין מבואר בגמרא מסכת שבועות דף לא עמוד א' "מנין לדיין שלא ישמע דברי בעל דין קודם שיבוא בעל דין חברו תלמודלומר מדבר שקר תרחק" וביאר שם רש"י "וכיון שאיש מריבו מסותם מעמיד זה את שקרו" דהיינו מפני שבעל הדין השני איננו כאן ואיננו יכול לטעון הרי שהטוען יכול להעמיד את שקרו ומשום כך הדבר נכלל בחיוב להתרחק מן השקר.
וכן בגמרא במסכת סנהדרין דף ז עמוד ב' מובא איסור זה "שמוע בין אחיכם ושפטתם אמר רבי חנינא אזהרה לבית דין שלא ישמע דברי בעל דין קודם שיבא בעל דין חבירו" וביאר שם רש"י "כשיהיו שניהם יחד שמעו דבריהם ולא תשמעו דברי זה בלא זה שמסדר דברי שקר כדברי אמת לפי שאין מכחישן ומכיון שלב הדיין נוטה לו לזכות שוב אין לבו מהפך בזכות השני כל כך" דהיינו שיש בכך גם האיסור של שמיעת שקר, ויתרה מכך יש לחוש שלב הדיין יטה לזכותו וכבר לא יהפך בזכותו של השני.
וגם הרמב"ם הלכות סנהדרין פרק כא הלכה ז הזכיר את שני איסורים אלו וכך כתב: "אסור לדיין לשמוע דברי אחד מבעלי דינין קודם שיבא חבירו או שלא בפני חבירו, ואפילו דבר אחד אסור שנאמר שמוע בין אחיכם, וכל השומע מאחד עובר בלא תעשה שנאמר לא תשא שמע שוא ובכלל לאו זה אזהרה למקבל לשון הרע ומספר לשון הרע ומעיד עדות שקר, וכן בעל דין מוזהר שלא ישמיע דבריו לדיין קודם שיבא בעל דין חבירו, וגם על זה וכיוצא בו נאמר מדבר שקר תרחק"
ודין זה נפסק להלכה בשולחן ערוך חושן משפט סימן יז סעיף ה'
בהצלחה
